Parshas Ki Savo - Shishi

(ז) יִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ (ח) יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ט) יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃ (י) וְרָאוּ֙ כׇּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ (יא) וְהוֹתִרְךָ֤ יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ (יב) יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ (יג) וּנְתָֽנְךָ֨ יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֺ֣ת ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֽׂוֹת׃ (יד) וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכׇּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעׇבְדָֽם׃ {פ}

 (ז) יִתֵּן יְיָ יָת בַּעֲלֵי דְבָבָךְ דְּקָיְמִין עֲלָךְ תְּבִירִין קֳדָמָךְ בְּאָרְחָא חַד יִפְּקוּן לְוָתָךְ וּבְשִׁבְעָא אָרְחָן יֵעִרְקוּן מִקֳּדָמָךְ: (ח) יְפַקֵּד יְיָ עִמָּךְ יָת בִּרְכְּתָא בְּאוֹצָרָךְ וּבְכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ וִיבָרֵכִנָּךְ בְּאַרְעָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ: (ט) יְקִימִנָּךְ יְיָ לֵיהּ לְעַם קַדִּישׁ כְּמָא דִי קַיִּים לָךְ אֲרֵי תִטַּר יָת פִּקּוּדַיָּא דַּיְיָ אֱלָהָךְ וּתְהַךְ בְּאָרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי: (י) וְיֶחֱזוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרֵי שְׁמָא דַיְיָ אִתְקְרֵי עֲלָךְ וְיִדְחֲלוּן מִנָּךְ: (יא) וְיוֹתְרִנָּךְ יְיָ לְטָבָא בְּוַלְדָּא דִמְעָךְ וּבְוַלְדָּא דִבְעִירָךְ וּבְאִבָּא דְאַרְעָךְ עַל אַרְעָא דִּי קַיִּים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ: (יב) יִפְתַּח יְיָ לָךְ יָת אוֹצָרֵיהּ טָבָא יָת שְׁמַיָּא לְמִתַּן מְטַר אַרְעָךְ בְּעִדָּנֵיהּ וּלְבָרָכָא יָת כָּל עוֹבָדֵי יְדָךְ וְתוֹזֵף לְעַמְמִין סַגִּיאִין וְאַתְּ לָא תְזוּף: (יג) וְיִתְּנִנָּךְ יְיָ לְתַקִּיף וְלָא לְחַלָּשׁ וּתְהֵי בְּרַם לְעֵלָּא וְלָא תְהֵי לְתַחְתָּא אֲרֵי תְקַבַּל לְפִקּוּדַיָּא דַּיְיָ אֱלָהָךְ דִּי אֲנָא מְפַקְּדָךְ יוֹמָא דֵין לְמִטַּר וּלְמֶעְבָּד: (יד) וְלָא תִסְטוּן מִכָּל פִּתְגָּמַיָּא דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין יַמִּינָא וּשְׂמָאלָא לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָּא לְמִפְלְחִנּוּן:

7. Hashem will give your enemies who stand against you (to be) broken[1] before you; on one road they will go out against you, and on seven roads they will flee from before you. 8. Hashem will command the blessing for you in your silos and in every sending of your hand; you will be blessed in the land that Hashem your God gives to you. 9. Hashem will establish you to Him as a holy people, as was sworn to you, if you observe the commandments of Hashem your God and walk in ways that are correct before Him. 10. All the peoples of the earth will see that Hashem’s name is called on you, and they will fear from you. 11. Hashem will increase you for good in the fetus of your womb, and in the fetus of your cattle, and in the fruit of your soil, on the land that Hashem swore to your fathers, to give you. 12. Hashem will open for you His good treasury – the heavens – to give the rain of your land in its time, and to bless every deed of your hand. You will lend to many nations and you will not borrow. 13. Hashem will place you as strong and not as weak;[2] you will only be on top and you will not be at the bottom if you heed the commandments of Hashem your God that I command you today, to observe and to perform (them). 14. And do not turn from all the words that I command you today right or[3] left, to go after the errors of the nations[4] to serve them.

(טו) וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃ (טז) אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ (יז) אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ (יח) אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ת צֹאנֶֽךָ׃ (יט) אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ (כ) יְשַׁלַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ֠ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ (כא) יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (כב) יַכְּכָ֣ה יְ֠הֹוָ֠ה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אׇבְדֶֽךָ׃ (כג) וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ (כד) יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ (כה) יִתֶּנְךָ֨ יְהֹוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֒יךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַֽעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ (כו) וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְכׇל־ע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ (כז) יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ ובעפלים [וּבַטְּחֹרִ֔ים] וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ (כח) יַכְּכָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּשִׁגָּע֖וֹן וּבְעִוָּר֑וֹן וּבְתִמְה֖וֹן לֵבָֽב׃ (כט) וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצׇּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הַֽעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כׇּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מוֹשִֽׁיעַ׃ (ל) אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ ישגלנה [יִשְׁכָּבֶ֔נָּה] בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ (לא) שׁוֹרְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּ֒נּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנ֣וֹת לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מוֹשִֽׁיעַ׃ (לב) בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֔וֹת וְכָל֥וֹת אֲלֵיהֶ֖ם כׇּל־הַיּ֑וֹם וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ (לג) פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכׇל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ (לד) וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ (לה) יַכְּכָ֨ה יְהֹוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֙יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קׇדְקֳדֶֽךָ׃ (לו) יוֹלֵ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ (לז) וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהֹוָ֖ה שָֽׁמָּה׃ (לח) זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ (לט) כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ (מ) זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכׇל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃ (מא) בָּנִ֥ים וּבָנ֖וֹת תּוֹלִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ (מב) כׇּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ (מג) הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ (מד) ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ (מה) וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַקְּלָל֣וֹת הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ (מו) וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ (מז) תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ (מח) וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃ (מט) יִשָּׂ֣א יְהֹוָה֩ עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ׃ (נ) גּ֖וֹי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃ (נא) וְ֠אָכַ֠ל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִיד֖וֹ אֹתָֽךְ׃ (נב) וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ת וְהַבְּצֻר֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכׇל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכׇ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ (נג) וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַן־לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃ (נד) הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינ֤וֹ בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיק֔וֹ וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יוֹתִֽיר׃ (נה) מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ כֹּ֑ל בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶֽיךָ׃ (נו) הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃ (נז) וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיּוֹצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצוֹר֙ וּבְמָצ֔וֹק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ (נח) אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (נט) וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃ (ס) וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃ (סא) גַּ֤ם כׇּל־חֳלִי֙ וְכׇל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ (סב) וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (סג) וְ֠הָיָ֠ה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (סד) וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהֹוָה֙ בְּכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ (סה) וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ׃ (סו) וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ (סז) בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ (סח) וֶהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהֹוָ֥ה ׀ מִצְרַ֘יִם֮ בׇּאֳנִיּוֹת֒ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף ע֖וֹד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ {ס}

(טו) וִיהֵי אִם לָא תְקַבַּל בְּמֵימְרָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּקּוּדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִּי אֲנָא מְפַקְּדָךְ יוֹמָא דֵין וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל לְוָטַיָּא הָאִלֵּין וְיִדְבְּקֻנָּךְ: (טז) לִיט אַתְּ בְּקַרְתָּא וְלִיט אַתְּ בְּחַקְלָא: (יז) לִיט סַלָּךְ וְאַצְוָתָךְ: (יח) לִיט וַלְדָּא דִמְעָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ בַּקְרֵי תוֹרָיךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ: (יט) לִיט אַתְּ בְּמֵעֲלָךְ וְלִיט אַתְּ בְּמִפְּקָךְ: (כ) יְגָרֵי יְיָ בָּךְ יָת מְאֶרְתָּא וְיָת שִׁגּוּשַׁיָּא וְיָת מְזוֹפִיתָא בְּכָל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ דִּי תַעְבֵּד עַד דְּתִשְׁתֵּצֵי וְעַד דְּתֵיבַד בִּפְרִיעַ מִן קֳדָם בִּישׁוּת עוֹבָדָיךְ דִּשְׁבַקְתָּא דַחַלְתִּי: (כא) יַדְבֵּק יְיָ בָּךְ יָת מוֹתָא עַד דִּישֵׁיצֵי יָתָךְ מֵעַל אַרְעָא דִּי אַתְּ עָלֵל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ: (כב) יִמְחִנָּךְ יְיָ בְּשַׁחֶפְתָּא וּבְקַדַּחְתָּא וּבִדְלֶקְתָּא וּבְחַרְחוּרָא וּבְחַרְבָּא וּבְשִׁדְּפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא וְיִרְדְּפֻנָּךְ עַד דְּתֵיבָד: (כג) וִיהוֹן שְׁמַיָּךְ דִּי עִלָּוֵי רֵישָׁךְ חֲסִינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִי תְחוֹתָךְ תַּקִּיפָא כְפַרְזְלָא מִלְּמֶעְבַּד פֵּרִין: (כד) יִתֵּן יְיָ יָת מְטַר אַרְעָךְ אַבְקָא וְעַפְרָא מִן שְׁמַיָּא יֵחוּת עֲלָךְ עַד דְּתִשְׁתֵּצֵי: (כה) יִתְּנִנָּךְ יְיָ תְּבִיר קֳדָם סָנְאָךְ בְּאָרְחָא חֲדָא תִּפּוֹק לְוָתֵיהּ וּבְשִׁבְעָא אָרְחָן תֵּעִרוֹק מִקֳּדָמוֹהִי וּתְהֵי לְזִיעַ לְכָל מַלְכְּוַת אַרְעָא: (כו) וּתְהֵי נְבִלְתָּךְ מְשַׁגְּרָא לְמֵיכַל לְכָל עוֹפָא דִשְׁמַיָּא וְלִבְעִירַת אַרְעָא וְלֵית דְּמָנִיד: (כז) יִמְחִנָּךְ יְיָ בְּשִׁחֲנָא דְמִצְרַיִם וּבִטְחוֹרִין וּבְגַרְבָּא וּבַחֲרִיס יַבִּישׁ דִּי לָא תִכּוּל לְאִתַּסָּאָה: (כח) יִמְחִנָּךְ יְיָ בְּטַפְשׁוּתָא וּבְסַמְיוּתָא וּבְשַׁעֲמָמוּת לִבָּא: (כט) וּתְהֵי מְמַשֵּׁשׁ בְּטִהֲרָא כְּמָא דִי מַשֵּׁשׁ עַוִּירָא בְּקַבְלָא וְלָא תַצְלַח יָת אָרְחָתָיךְ וּתְהֵי בְּרַם עָשִׁיק וְאָנִיס כָּל יוֹמַיָּא וְלֵית דְּפָרִיק: (ל) אִתְּתָא תֵירוֹס וּגְבַר אָחֳרָן יִשְׁכְּבִנַּהּ בֵּיתָא תִבְנֵי וְלָא תֵיתֵב בֵּיהּ כַּרְמָא תִצּוֹב וְלָא תְחַלִּנֵּיהּ: (לא) תּוֹרָךְ יְהֵי נָכֵס לְעֵינָיךְ וְלָא תֵיכוּל מִנֵּיהּ חֲמָרָךְ יְהֵי אָנֵס מִקֳּדָמָךְ וְלָא יְתוּב לָךְ עָנָךְ מְסִירִין לְבַעֲלֵי דְבָבָךְ וְלֵית לָךְ פָּרִיק: (לב) בְּנָיךְ וּבְנָתָיךְ מְסִירִין לְעַמָּא אָחֳרָן וְעֵינָיךְ חֲזָן וִיסוּפָן בִּגְלָלְהֵן כָּל יוֹמָא וְלֵית חֵילָא בִּידָךְ: (לג) אִבָּא דְאַרְעָךְ וְכָל לֵאוּתָךְ יֵכוּל עַמָּא דִּי לָא יְדַעַתְּ וּתְהֵי בְרַם עָשִׁיק וּרְעִיעַ כָּל יוֹמַיָּא: (לד) וּתְהֵי מִשְׁתַּטֵּיהּ מֵחֵזוּ עֵינָיךְ דִּי תֶחֱזֵי: (לה) יִמְחִנָּךְ יְיָ בְּשִׁחֲנָא בִישָׁא עַל רְכֻבַיָּא וְעַל שָׁקַיָּא דִּי לָא תִכּוּל לְאִתַּסָּאָה מִפַּרְסַת רַגְלָךְ וְעַד מוֹחָךְ: (לו) יַגְלֵי יְיָ יָתָךְ וְיָת מַלְכָּךְ דִּי תְקִים עֲלָךְ לְעַם דִּי לָא יְדַעַתְּ אַתְּ וַאֲבָהָתָיךְ וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טַעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא: (לז) וּתְהֵי לְצָדוּ לִמְתַל וּלְשׁוֹעֵי בְּכֹל עַמְמַיָּא דִּי יִדְבְּרִנָּךְ יְיָ לְתַמָּן: (לח) בַּר זְרַע סַגִּי תַּפֵּק לְחַקְלָא וּזְעֵר תִּכְנוֹשׁ אֲרֵי יַחְסְלִנֵּיהּ גּוֹבָא: (לט) כַּרְמִין תִּצּוֹב וְתִפְלַח וְחַמְרָא לָא תִשְׁתֵּי וְלָא תִכְנוֹשׁ אֲרֵי תֵיכְלִנֵּיהּ תֹּלַעְתָּא: (מ) זֵיתִין יְהוֹן לָךְ בְּכָל תְּחוּמָךְ וּמִשְׁחָא לָא תְסוּךְ אֲרֵי יִתְּרוּן זֵיתָיךְ: (מא) בְּנִין וּבְנָן תּוֹלִיד וְלָא יְהוֹן לָךְ אֲרֵי יְהָכוּן בְּשִׁבְיָא: (מב) כָּל אִילָנָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ יַחְסְנִנֵּיהּ סַקָּאָה: (מג) תּוֹתַב עָרֵל דִּי בֵינָךְ יְהֵי סָלִיק עֵיל מִנָּךְ לְעֵלָּא לְעֵלָּא וְאַתְּ תְּהֵי נָחֵת לְתַחְתָּא לְתַחְתָּא: (מד) הוּא יוֹזְפִנָּךְ וְאַתְּ לָא תוֹזְפִנֵּיהּ הוּא יְהֵי לְתַקִּיף וְאַתְּ תְּהֵי לְחַלָּשׁ: (מה) וְיֵיתוּן עֲלָךְ כָּל לְוָטַיָּא הָאִלֵּין וְיִרְדְּפֻנָּךְ וְיִדְבְּקֻנָּךְ עַד דְּתִשְׁתֵּצֵי אֲרֵי לָא קַבֶּלְתָּא לְמֵימְרָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר פִּקּוּדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִּי פַקְּדָךְ: (מו) וִיהוֹן בָּךְ לְאָת וּלְמוֹפֵת וּבִבְנָיךְ עַד עֳלָם: (מז) חֳלָף דִּי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְּגֵי כֹּלָּא: (מח) וְתִפְלַח יָת בַּעֲלֵי דְבָבָךְ דִּי יְגָרִנֵּיהּ יְיָ בָּךְ בְּכַפְנָא וּבְצַחוּתָא וּבְעַרְטִלְיָתָא וּבַחֲסִירוּת כֹּלָּא וְיִתֵּן נִיר פַּרְזְלָא עַל צַוְּארָךְ עַד דִּישֵׁיצֵי יָתָךְ: (מט) יַיְתִי יְיָ עֲלָךְ עַם מֵרָחִיק מִסְּיָפֵי אַרְעָא כְּמָא דִי מִשְׁתְּדִי נִשְׁרָא עַמָּא דִּי לָא תִשְׁמַע לִישָׁנֵיהּ: (נ) עַם תַּקִּיף אַפִּין דִּי לָא יִסַּב אַפִּין לְסָבָא וְעַל יָנְקָא לָא מְרַחֵם: (נא) וְיֵיכוּל וַלְדָּא דִבְעִירָךְ וְאִבָּא דְאַרְעָךְ עַד דְּתִשְׁתֵּצֵי דִּי לָא יַשְׁאַר לָךְ עִבוּרָא חַמְרָא וּמִשְׁחָא בַּקְרֵי תוֹרָיךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ עַד דְּיוֹבֵד יָתָךְ: (נב) וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ עַד דְּיִכְבַּשׁ שׁוּרָיךְ רָמַיָּא וּכְרִיכַיָּא דִּי אַתְּ רָחֵץ לְאִשְׁתֵּזָבָא בְּהֵן בְּכָל אַרְעָךְ וְיָעֵק לָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ בְּכָל אַרְעָךְ דִּי יְהַב יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ: (נג) וְתֵיכוּל וַלְדָּא דִמְעָךְ בְּשַׂר בְּנָיךְ וּבְנָתָיךְ דִּי יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דְּיָעֵק לָךְ סָנְאָךְ: (נד) גַּבְרָא דְרַכִּיךְ בָּךְ וְדִמְפַנַּק לַחֲדָא תִּבְאֵשׁ עֵינֵיהּ בְּאָחוּהִי וּבְאִתַּת קְיָמֵיהּ וּבִשְׁאָר בְּנוֹהִי דִּי יַשְׁאַר: (נה) מִלְּמִתַּן לְחַד מִנְּהוֹן מִבְּשַׂר בְּנוֹהִי דִּי יֵיכוּל מִדְּלָא אִשְׁתָּאַר לֵיהּ כֹּלָּא בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דִּי יָעֵק לָךְ סָנְאָךְ בְּכָל קִרְוָיךְ: (נו) דְּרַכִּיכָא בָךְ וְדִמְפַנְּקָא דִּי לָא נַסִּיאַת פַּרְסַת רַגְלַהּ לַאֲחָתָא עַל אַרְעָא מִמְּפַנְּקוּ וּמֵרַכִּיכוּ תַּבְאֵשׁ עֵינַהּ בִּגְבַר קְיָמַהּ וּבִבְרַהּ וּבִבְרַתַּהּ: (נז) וּבִזְעֵר בְּנָהָא דְּיִפְּקוּן מִנַּהּ וּבִבְנָהָא דִּי תְלִיד אֲרֵי תֵיכְלִנּוּן בַּחֲסִירוּת כֹּלָּא בְּסִתְרָא בִּצְיָרָא וּבְעַקְתָא דִּי יָעֵק לָךְ סָנְאָךְ בְּקִרְוָיךְ: (נח) אִם לָא תִטַּר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא דִּכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין לְמִדְחַל יָת שְׁמָא יַקִּירָא וּדְחִילָא הָדֵין יָת יְיָ אֱלָהָךְ: (נט) וְיַפְרַשׁ יְיָ יָת מָחָתָךְ וְיָת מָחַת בְּנָיךְ מָחָן רַבְרְבָן וּמְהֵימְנָן וּמַכְתְּשִׁין בִּישִׁין וּמְהֵימְנִין: (ס) וְיָתֵב בָּךְ יָת כָּל מַכְתְּשֵׁי מִצְרַיִם דִּי דְחֶלְתָּא מִקֳּדָמֵיהוֹן וְיִדְבְּקוּן בָּךְ: (סא) אַף כָּל מְרַע וְכָל מָחָא דִּי לָא כְתִיבִין בְּסִפְרָא דְאוֹרַיְתָא הָדָא יַיְתִנּוּן יְיָ עֲלָךְ עַד דְּיִשְׁתֵּצָךְ: (סב) וְתִשְׁתַּאֲרוּן בְּעַם זְעֵר חֳלָף דִּי הֲוֵיתוּן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא לְמִסְגֵּי אֲרֵי לָא קַבֶּלְתָּא לְמֵימְרָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ: (סג) וִיהֵי כְּמָא דִחַדֵּי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹטָבָא יָתְכוֹן וּלְאַסְגָּאָה יָתְכוֹן כֵּן יֶחֱדֵי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאוֹבָדָא יָתְכוֹן וּלְשֵׁצָאָה יָתְכוֹן וְתִטַּלְטְלוּן מֵעַל אַרְעָא דִּאַתְּ עָלֵל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ: (סד) וִיבַדְּרִנָּךְ יְיָ בְּכָל עַמְמַיָּא מִסְּיָפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָפֵי אַרְעָא וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טַעֲוָתָא דִּי לָא יְדַעְתָּ אַתְּ וַאֲבָהָתָךְ אָעָא וְאַבְנָא: (סה) וּבְעַמְמַיָּא הָאִנּוּן לָא תְנוּחַ וְלָא יְהֵא מְנָח לְפַרְסַת רַגְלָךְ וְיִתֵּן יְיָ לָךְ תַּמָּן לֵב דָּחֵל וְחַשְׁכַת עַיְנִין וּמַפְּחַן נְפָשׁ: (סו) וִיהוֹן חַיָּיךְ תְּלָן לָךְ מִקֳּבֵל וּתְהֵי תָוֵה לֵילְיָא וִימָמָא וְלָא תְהֵימִין בְּחַיָּיךְ: (סז) בְּצַפְרָא תֵימַר מָן יִתֵּן רַמְשָׁא וּבְרַמְשָׁא תֵימַר מָן יִתֵּן צַפְרָא מִתַּוְהוּת לִבָּךְ דִּי תְהֵי תָוֵה וּמֵחֵזוּ עֵינָיךְ דִּי תְהֵי חָזֵי: (סח) וְיָתֵיבִנָּךְ יְיָ מִצְרַיִם בִּסְפִינָן בְּאָרְחָא דִּי אֲמָרִית לָךְ לָא תוֹסֵף עוֹד לְמֵחְזְיַהּ וְתִזְדַּבְּנוּן תַּמָּן לְּבַעֲלֵי דְבָבָךְ לְעַבְדִּין וּלְאַמְהָן וְלֵית דְּקַנֵה:

15. It shall be, if you do not accept the word of Hashem your God to observe to perform all His commandments and His statutes that I command you today, all these curses will come upon you and will overtake you: 16. You (will be) cursed in the city and you (will be) cursed in the field. 17. Your basket and your kneading bowl (will be) cursed. 18. Cursed (will be) the fetus of your womb, and the fruit of your land, the herds of your cattle and the flocks of your sheep. 19. You (will be) cursed in your coming and you (will be) cursed in your going. 20. Hashem will provoke[5] against you a curse,[6] confusion and rebuke in every sending of your hand that you make, until it destroys you and until you perish quickly because of the evil of your deeds that you abandoned reverence for Me. 21. Hashem will cause plague to stick to you until it has made an end of you from upon the land that you are coming there to inherit. 22. Hashem will strike you with consumption, and with fever, and with inflammation, and with dehydration, and with the sword, with (hot) wind, and with yellowing (of crops), and they will pursue you until you perish. 23. Your skies that are over your head will be hard like copper, (refraining) from sending rain, and the earth that is under you strong like iron, (refraining) from generating fruit. 24. Hashem will make the rain of your land powder and dust; it will fall on you from the sky, until you are destroyed. 25. Hashem will make you be broken before those who hate you;[7] you will go out against it on one road, and you will flee from before it by seven roads. You will become a horror to all the kingdoms of the earth. 26. Your carcass will be cast off for food for all the birds of the heavens and for the animals of the earth, and there will be no one to drive (them) away.[8] 27. Hashem will strike you with Egyptian boils, with hemorrhoids, with pustules and with scabs, from which you cannot be healed. 28. Hashem will strike you with foolishness,[9] and with blindness, and with confusion of the heart. 29. You will grope in the afternoon like the blind (person) gropes in the darkness, and you will not be successful in your ways, and you will only be tricked[10] and robbed all the days, and there will be no one to save (you). 30. You will betroth a woman and another man will lie with her; you will build a house and you will not dwell in it. You will plant a vineyard, and you will not redeem it. 31. Your ox will be slaughtered before your eyes and you will not eat from it; your donkey will be stolen from before you and it will not return to you. Your flock will be given to your enemies, and you won’t have a savior. 32. Your sons and your daughters will be given to another people; your eyes will see and will cease (working) because of them[11] all the day, and you will lack power in your hand.[12] 33. A people whom you don’t know will eat the fruit of your land and (of) all your labors; you will only be tricked and crushed all the days. 34. and you will be insane from the sight of your eyes that you will be seeing.[13] 35. Hashem will strike you with severe boils on the knees and on the thighs (from) which you cannot be healed, from (the) sole of your foot to your scalp. 36. Hashem will exile you, and your king whom you will establish over you, to a nation that your fathers didn’t know. And there you will serve nations who serve errors[14] – wood and stone. 37. You will be for desolation,[15] a proverb and a conversation among all the peoples to whom Hashem will lead you.[16] 38. You will take much seed out to the field and you will gather little, because the locust will finish it.[17] 39. You will plant vineyards and work (them), and you won’t drink wine and you won’t store (it), because the worm will devour it. 40. You will have olive (tree)s in all your border, and you will not anoint (with) oil, because your olives shall drop (off). 41. You will deliver sons and daughters, and they won’t be yours because they will go into captivity. 42. All your trees and (the) fruit of your land the grasshopper will take possession of.[18] 43. The uncircumcised immigrant[19] who is in your midst will be rising[20] above you – higher (and) higher – and you will be descending lower (and) lower. 44. He will lend to you, and you will not lend to him; he will be strong and you will be weak. 45. All these curses will come upon you; they will pursue you and overtake you until you are destroyed, because you didn’t accept the word of Hashem your God to observe His commandments and His statutes that He commanded you. 46. They will be a sign and a wonder against you and against your children[21] forever. 47. In exchange for that you didn’t serve before Hashem your God in joy and in cheerfulness[22] of heart from an abundance of everything, 48. you shall serve your enemies whom Hashem will provoke against you – in hunger and in thirst, and in nakedness and in a lack of everything. He[23] will put an iron yoke on your neck until he has destroyed you. 49. Hashem will bring against you a nation from afar, from the ends[24] of the earth, as the eagle swoops – a nation whose language you do not understand,[25] 50. a brazen nation, that won’t regard the elder and won’t have mercy on[26] the young.[27] 51. It will devour the fetus of your cattle and the fruit of your soil until you have been destroyed, (so) that nothing remains to you (of) grain, wine and oil, the herds of your cattle and the flocks of your sheep, until it has eradicated you. 52. It will distress[28] you in all your cities until it conquers your tall and fortified walls[29] in which you trust to be saved through them, in all your land. It will distress you in all your cities, in all your land that Hashem your God has given you. 53. You will eat the fetus of your womb, the flesh of your sons and your daughters that Hashem your God has given you, in the siege and in the distress (with) which the one who hates you will distress you. 54. The man who is most tender among you and the very gentle, his eye will be evil against his brother, and against the wife of his covenant,[30] and against the remainder of his children who will remain, 55. to give to (any) one of them from the flesh of his children whom he will eat, because nothing remains to him in the siege and in the distress (with) which the one who hates you will distress you in all your cities. 56. The most tender (woman) among you, and the gentle (woman) who wouldn’t venture to put down (the) sole of her foot on the ground from daintiness and softness, her eye will be evil against the husband of her covenant, and against her son and against her daughter, 57. and against her little children[31] who emerge from her,[32] and against her children whom she will deliver, because in a shortage of everything she will eat them in secret, in the siege and in the distress (with) which the one who hates you will distress you in your cities. 58. If you do not observe to perform all the words of this Torah, which are written in this book, to revere this honored and awesome name, Hashem your God, 59. Hashem will make your plagues and the plagues of your children[33] remarkable – great and enduring[34] plagues, and evil and enduring wounds.[35] 60. He will return upon you all the wounds of Egypt that you dreaded before them, and they will stick to you. 61. Also, every disease and every plague that is not written in this book of the Torah Hashem will bring[36] upon you until you are destroyed. 62. You shall remain few in number, while you were (previously) like the stars in the heavens for numerousness, because you didn’t accept the word of Hashem your God. 63. It will be, as Hashem rejoiced over you to do good for you and to multiply you, so Hashem will rejoice over you to make you perish and to destroy you. You will be uprooted from upon the land that you come there to inherit. 64. Hashem will scatter you among all the peoples from the ends of the earth and until the ends of the earth, and there you shall serve nations who serve errors whom you and your fathers didn’t know – wood and stone. 65. And in those nations you will not relax and there won’t be rest for the sole of your foot. Hashem will give you there a fearful[37] heart, and a dimming of the eyes, and a despondent soul. 66. Your life will hang (in doubt) before you. You will be terrified[38] night and day, and you won’t believe in your life.[39] 67. In the morning you will say, ‘If only[40] it were evening!’ and in the evening you will say, ‘If only it were morning!’ from the terror of your heart that you will be terrified and from the sight of your eyes that you will be seeing.[41] 68. Hashem will return you to Egypt in ships, on the way that I said to you (that) you will not continue to see it further. You will offer yourselves for sale to your enemies there, for male servants and for female servants, and there will be no taker.”[42]

(סט) אֵ֩לֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהֹוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב מִלְּבַ֣ד הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ {פ}

(סט) אִלֵּין פִּתְגָּמֵי קְיָמָא דִּי פַקִּיד יְיָ יָת משֶׁה לְמִגְזַר עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמוֹאָב בַּר מִקְּיָמָא דִּי גְזַר עִמְּהוֹן בְּחֹרֵב:

69. These are the words of the covenant that Hashem commanded Moshe to forge with the children of Israel in the land of Moav, aside from the covenant that was made forged them at Choreiv.

[1] Rather than “struck.”

[2] Chumash: “at (the) head and not at (the) tail.”

[3] Literally, “and.”

[4] A euphemism for idols.

[5] Rather than “send.”

[6] Rather than “a shortage.”

[7] Chumash: “your enemies.”

[8] Rather than “scare (them) away.”

[9] Rather than “insanity.”

[10] As opposed to “oppressed.”

[11] Rather than “will long for them.”

[12] A little clearer than the Chumash’s “you will lack for the power of your hand.”

[13] Continuously, not just once.

[14] As opposed to “you will serve other gods.”

[15] Rather than “amazement.”

[16] Rather than “drive you.”

[17] Rather than “consume it.”

[18] Unlike Rashi, who understands this to mean “the grasshopper will make desolate.”

[19] Chumash: “stranger” (ger).

[20] Again, continuously.

[21] Chumash: “seed.”

[22] Rather than “goodness.”

[23] i.e., the enemy.

[24] Onkelos pluralizes this word.

[25] Literally, “hear.”

[26] Rather than “favor.”

[27] The Hebrew naar refers to young adults; Onkelos renders it yanka, referring to nursing infants.

[28] Rather than “besiege.”

[29] Chumash: “until your tall and fortified walls come down.”

[30] As opposed to “the wife of his embrace.”

[31] Chumash: “her placenta.”

[32] As opposed to “from between her legs.”

[33] Again, rather than “seed.”

[34] Literally, “faithful.”

[35] Rather than “diseases.”

[36] Rather than “raise.”

[37] Rather than “trembling.”

[38] Stronger than “fear.”

[39] i.e., trust in your survival.

[40] Literally, “Who would give…?” (An idiom.)

[41] Again, continuously.

[42] Chumash: no buyer. Onkelos renders this “no one to acquire,” which we have simplified to the English idiom “no taker.”

The Complete Targum Onkelos

Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!

Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!

Two-volume set on Kodesh Press!