יא בהמת פסולי המוקדשין אף על פי שהיא גוף אחד הכתוב עשה אותה כשני גופין מפני שהייתה קודש נעשת כקודש וחול מעורבין זה בזה ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם הטהורה המעורבין כאחד הרי הוא אומר ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין לפיכך החורש בשור פסולי המוקדשין או המרביע בו הרי זה לוקה משום כלאיים ואיסור זה מדברי קבלה

א אין אסור בכלאי בגדים אלא צמר ופשתים בלבד שנאמר לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו ויש בכרכי הים כמו צמר שגדל על האבנים שבים המלח תבניתו כתבנית הזהב והוא רך ביותר וכלך שמו ואסור עם הפשתן מפני מראית העין שהוא דומה לצמר רחלים וכן השיריים והכלך אסורין מפני מראית העין