Resources for Yevamos daf 56
1. The גמרא brings the מחלוקת רב ושמואל as to whether one is fully קונה the יבמה with the various ביאות mentioned in the משנה or if one is only “קונה לדברים האמורים בפּרשה”. The גמרא brings this מחלוקת under the heading "אחד המערה ואחד הגומר קנה". The simple reading of that is that the מחלוקת רב ושמואל certainly includes העראה but also includes שוגג, אונס, etc. as well. However, תוספות in ד"ה לדברים says that רב ושמואל are not arguing at all by העראה and everyone agrees that העראה is fully קונה since העראה is קונה by all עריות. The fact that the גמרא places the מחלוקת under the heading of העראה is only because of the last word "קנה" which goes on שוגג and אונס. רש"י’s opinion on this issue is not clear. The כסף משנה in הלכות תרומות פּרק ח׳ הל׳ ו assumes that when רש"י in ד"ה קנה לכל says באחת מן הביאות גרועות הללו he means everything in our משנה. However, the ירושלמי brought by many of the ראשונים seems to indicate otherwise. The ירושלמי says explicitly that the מחלוקת רב ושמואל is even regarding העראה. However, the רמב"ן says that this would be against the בבלי because the בבלי clearly holds העראה is always קונה. Therefore, he explains that the ירושלמי was discussing העראה done בשוגג or באונס. Despite the רמב"ן’s explanation, theרמב"ם in הלכות תרומות פּרק ח׳ הל׳ ו understood the ירושלמי in it’s simple reading and paskened that even by העראה you aren’t מאכיל the יבמה in תרומה. (The ביאור הגר"א in יו"ד סימן קי"ח says that the רמב"ם paskens like the ירושלמי in most places.)
2. רב ושמואל argue whether a person is fully קונה their יבמה with a ביאה גרועה such as שוגג. The קרן אורה in ד"ה ויש לסתפּק has a fascinating question: what if the man had דעת to do יבום but the woman was a שוגגת? Does שמואל argue in that case as well that it is a ביאה גרועה and he wouldn’t be fully קונה or would we say that the woman’s דעת is completely unnecessary when it comes to יבום? The חזון אי"ש in אבן העזר סימן קכ"ג אות ב says that it is clear from the רמב"ן and רשב"א in our גמרא that even in that case it would be considered a ביאה גרועה. He also says that the simple reading of our גמרא that says "כל שהבעל מאכיל היבם מאכיל" sounds like whatever won’t work in regular קידושין won’t work to be fully קונה a יבמה. However, ר׳ שמעון שקאפּ זצ"ל in his חידושים here is of the opinion that the יבמה ‘s דעת does not play a role. He points out that we don’t find anywhere in the פּוסקים a חילוק regarding whether the יבמה herself was שוגגת or not. Similarly, while חרש (who has no דעת) is discussed, חרשת is not. It would seem that in either case the יבם is fully קונה.
3. The גמרא brings the דרשה of "והיא לא נתפּשה" to explain that even though the wife of a ישראל is מותרת to her husband if she is נאנסה, the wife of a כהן is אסורה לבעלה. It is interesting to note that the תרגום יונתן בן עוזיאל on the פּסוק in דברים פּרק כ"ב פּסוק כ"ו which discusses a woman who was נאנסה translates "ולנערה לא תעשה דבר" as "לעולמיתא לא תעבדון מדעם...אלהן גברא יפטריניה מניה בגיטא" which means the husband of any woman who was נאנסה must divorce their wife! The פּני יהושע in כתובות דף נ"א ע"ב suggests that the תרגום was being חושש for the concept of תחילתו באונס וסופו ברצון. This obviously is against the בבלי and we don’t pasken that way.
Rabbi Yechiel Grunhaus - Points to Ponder
New Daf Hashavua newsletter - Shavua Matters
Rabbi Mordechai Papoff - English Topics
Rabbi Yaakov Blumenfeld - Shakla Vetarya
Rabbi Azriel Katz - Meforshim Overview
Rabbi Yishai Rasowsky - Tosfos Synopsis