Resources for Yevamos daf 5
1. Our גמרא says that a מצורע must completely shave all is hair including his פּיאות even though there is a ל"ת of בל תקיפו since עשה דוחה ל"ת. The קובץ הערות in סימן ח׳ אות ח׳ asks a fundamental question: the עשה to cut a מצורע’s hair is incumbent on the מצורע himself. However, the barber cutting his hair has a לאו of מקיף but does not himself have any מצוה to cut the מצורע’s hair since he isn’t the מצורע. So how does the מצורע’s מצוה help to be דוחה the barber’s עברה? In fact, תוספות in גיטין דף מ"א ד"ה לישא says explicitly (in one answer) that in a case where a woman has an איסור לאוto be with a man, her husband’s מצוה of פּרו ורבו will not help be דוחה her לא תעשה since she herself doesn’t have the מצוה of פּרו ורבו. If so, how will the מצורע’s מצוה be דוחה the barber’s עברה? He answers (in his second answer) that the דין ערבות on the barber allows him to be דוחה his לאו. By the case of a man and woman who are אסור to each other, the woman doesn’t have a חיוב ערבות since she doesn’t have the מצוה of פּרו ורבו at all, whereas all Jews can be a מצורע. (There is a broader discussion as to whether there is ערבות by women anyway).
2. Another question regarding cutting the מצורע’s hair is that it isn’t “בעידנא”. In other words, עשה is only דוחה ל"ת if at the time you violate the לאו you are actively being מקיים the עשה. However, in the case of תגלחת מצורע, you violate the לאו as soon as you cut the פּיאות but you aren’t מקיים the עשה until every hair is shaved! So we shouldn’t be able to say here עשה דוחה ל"ת!? To answer this question, the ערוך לנר brings the ר"ן who is brought by the נימוקי יוסף in בב"מ דף פט"ז בדפּי הרי"ף ד"ה ועל who says that when you start the מצוה (not a הכשר מצוה but the מצוה itself) it is considered בעידנא. The proof is מילה which is דוחה שבת even though one hasn’t fulfilled the מצוה until he has done פּריעה. Therefore, once he starts cutting the hair of the מצורע he has started the מצוה and it is called בעידנא.
3. The גמרא says that we can’t learn from the case of תגלחת מצורע being דוחה the מצות נזירות that ועשהעשה דוחה ל"ת since it is אפשר בשאלה. There is an amazing רמב"ם in הלכות נזירות פּרק ז׳ הל ט"ו who says that the reason תגלחת מצורע is דוחה the מצות נזירות is because there really isn’t an עשה there since the עשה is “יהיה גדל פּרע קדוש” and a מצורע is not קדוש. The ראב"ד comments that this is explicitly against our גמרא which says that the reason מצורע is דוחה נזירות is because it is אפשר בשאלה! The אבני מילואים in the שו"ת סימן כ"ב says that to answer the question we need to understand that there is an important חקירה in how the דיני נזירות work: some אחרונים understand that נזירות is an איסור חפצא on the wine. Some learn it is an איסור גברא on the person to not drink the wine. But the מהרי"ט learns it is like making the person into a new being called the נזיר, and ממילא all the איסורים of נזירות apply. The אבני מילואים brings תוספות in נזיר דף מ"א ד"ה ואי כתב who says that there is a מחלוקת הסוגיות if נזיר is anאיסור השוה בכל or not. He suggests that this מחלוקת הסוגיות is based on the above מחלוקת. If you hold נזירות is an איסור חפצא or גברא that any person can make then it is שוה בכל, but if you hold it creates a new person called נזיר and the איסורים come ממילא then the איסורים aren’t שוה בכל—they are only by נזירים. He suggests that our גמרא is assuming that נזירות is an איסור חפצא or גברא in which the case the איסור is אפשר בשאלה. However, the other סוגיא in נזיר holds it is a new creation called נזיר in which case the specific איסורים will never be אפשר בשאלה since those איסורים will always exist by a נזיר. The רמב"ם paskens like the other סוגיא in נזיר (as that is where the main סוגיא of נזיר is) and is therefore forced to come up with another explanation why the עשה is דוחה the ל"ת ועשה of נזיר.
Rabbi Millman's Marei Mekomos Halacha
Rabbi Azriel Katz - Meforshim Overview
Rabbi Yechiel Grunhaus - Points to Ponder
New Daf Hashavua newsletter - Shavua Matters