Resources for Yevamos daf 3

1. Our גמרא brings the דרשה of לצרור to teach us that a צרת ערוה is פּטורה מן היבום ומן החליצה and that even a צרת צרה is פּטורה מן היבום ומן החליצה because it says לצרור and not לצור. There is a famous question by רבי עקיבא איגר in תוספותיו על המשנה, פּרק א, אות ה who asks why we need a דרשה of לצרור for a צרת צרה? After all, the original צרה once she isn’t allowed to do יבום should get back her איסור אשת אח and be considered an ערוה in her own right to פּטור her צרה! One of the answers to this question is brought by the ברכת שמואל in סימן ה׳ who quotes the גר"ח who says that the ערוה of אשת אח is not considered to be an ערוה that can פּטור herself or a צרה from יבום (some have explained this using the phrase that אשת אח is “pro-יבום, not anti-יבום”!) Since the אישות of אשת אח is what creates the מצוה of יבום, it will never itself be an ערוה to פּטור it. Many other אחרונים say the same idea in different נוסחאות. The ברכת שמואל points out that this is really מפורש in the ריטב"א on דף כ׳ ע"א דה" כלל.

2. There is a famous question posed by the משנה למלך in דרך מצוותיך חלק ג ד"ה דע as follows: There is a הלכה that if a woman falls to יבום who is אסור on the יבם with a לאו and עשה, the יבם cannot do יבום because אין עשה דוחה ל"ת ועשה but he must do חליצה. What if he did do יבום? The משנה למלך is מסופּק—there are two possibilities: One possibility is that we would say that the עשה of יבום was דוחה the ל"ת but not the עשה, in which case he only violated an עשה and wouldn’t even get מלקות. The other possibility is that since the יבם is not allowed to do יבום, the איסור אשת אח never goes away and if he does יבום there is an איסור כרת! See the תוספות הרא"ש on דף ג׳ ע"ב ד"ה למעוטי who seems to answer this question. He asks why don’t חייבי עשה make their צרה to be פּטורה מן היבום והחליצה since when there is no מצות יבום then theאיסור אשת אח remains? He answers that since the case of חייבי עשה still has חליצה, it isn’t similar to אחות אשה so it won’t פּטור the צרה. While the תוספות הרא"ש seems clear that the איסור אשת אח remains, it is possible other ראשונים disagree. The תוספות הרא"ש also seems to disagree with what was mentioned above in number 1, that אשת אח could never פּטור a צרה.

See the חידושי ר׳ נחום in אות ל"ב who asks that if the תוספות הרא"ש considers חייבי עשה to be an ערוה that should have been פּוטר צרתה, then why is she herself חייב in חליצה? The ערות אשת אח should have been פּוטר חליצה !He answers that when it comes to the הלכה of כל שאינו עולה ליבום אינה עולה לחליצה, then you must really not be עולה ליבום at all, and this woman really is עולה ליבום—it’s just she can’t do יבום because of a side issue of an עשה, not ערוה. However, when it comes to beingפּוטר a צרה, then as long as there is an ערוה of any kind there, including an אשת אח that came through the back door, it is פּוטר a צרה. He also says that this explains רש"י on our דף as well. רש"י in ד"ה ה"א מיחלץ חלצה says that any time you find a woman who is חולצת ולא מתיבמת it is only מספק since כל שאינו עולה ליבום אינה עולה לחליצה. The גליון הש"ס on רש"י asks from the גמרא of חייבי עשה where she is only חייב בחליצה and it isn’t a ספק.

ז"ל ר׳ נחום answers that the case of חייבי עשה is עולה ליבום and a זיקה exists, it’s just that יבום can’t be done because of a side issue of an עשה but not ערוה.

Rabbi Yaakov Blumenfeld - Shakla Vetarya

Rabbi Yechiel Grunhaus - Points to Ponder

New Daf Hashavua newsletter - Shavua Matters