Resources for Beitzah daf 20

מראה מקומות

Rabbi Yitzchok Gutterman

 

1. The גמרא states that if someone says “give 400 זוז to פלוני and he should marry my daughter”, פלוני can keep the money and not marry the daughter. רש"י says that the case is talking about a שכיב מרע. A מתנת שכיב מרע is ככתובין וכמסורין דמי. Therefore it stands to reason that רש"י understood this גמרא the same way he explained the גמרא about the נזיר (that it had to do with אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט). In other words, as soon as the dying man said “give the money”, the money is given. Any words that follow are not registered. See the בעל המאור here who says that the reason he can keep the money without marrying the girl is because the donor did not follow משפטי התנאים. In other words, since he put the מעשה before the תנאי, it is not a valid תנאי. The בעל המאור mentions that even though others (e.g the רמב"ם) hold that משפטי התנאים only apply to גיטין וקידושין and not monetary matters, he disagrees with their position. See the  רמב''ן במלחמות ה' loc. who argues and says that if the בעל המאור was right then what was the point of רב פּפּא? It is a משנה מפורשת! Furthermore, our סוגיא is discussing a מתנת שכיב מרע and surely משפטי התנאים do not apply to such a case. Rather, the רמב"ן says that he פשט is like the רי"ף who says that the issue in our גמרא is that he didn’t make a תנאי, but had he made a תנאי it certainly would have worked. See the ראב"ד who also disagrees with theבעל המאור and says that משפטי התנאים only apply where there is an action taking place at that moment that needs to be undone by the תנאי. However, in our case, there was no action so משפטי התנאים do not apply.
2. The גמרא says that נדרים ונדבות אינם קריבים ביו"ט. See תוספות on דף כ"ז: ד"ה ועל החלה who addresses an important question: why can’t you bring a שלמים? The owner eats some of the meat of the שלמים, so it should be considered a צורך אוכל נפש?! He answers that since there is a צורך גבוה as well, theצורך הדיוט is בטל.
3. רש"י explains that the reason שלמי חגיגה can be brought on יו"ט, even though you could really bring them after יו"ט, is because an אונס might occur causing them not to be brought at all. See the קובץ שיעורים אות נ"ג who asks how can that sort of concern allow a מלאכה דאורייתא on יו"ט? He answers that it must be that theהיתר אוכל נפש is the תורה’s allowance of אוכל נפש on יו"ט even if you only might need it. This is similar to the concept of מרבה בשיעורין, where a person can fill up a pot of meat, even if he/she will only need one piece, since, in theory, one might need to eat more. Here too, since an אונס might occur requiring that the קרבן be brought today, it is considered a צורך היום.
4. The גמרא tells the story of בבא בן בוטא who filled the עזרה with sheep and said that anyone who wanted to do סמיכה should do it. See תוספות ד"ה והביא who asks that this should be a violation of having חולין בעזרה. He answers that אין הכי נמי , the גמרא’s use of עזרה is לאו דווקא and it is really referring to הר הבית. The implication is that just having sheep in the עזרה, even if you aren’t doing anything with them, is an איסור of חולין בעזרה. It further implies that everywhere in the עזרה is subject to this איסור. See תוספות פּסחים דף ס"ו: ד"ה מביאה who says that the איסור of חולין בעזרה only applies if you are doing עבודה with it, and does not apply if it is just standing there. See the תוספות רבינו פּרץ who says that the איסור does apply (like our תוספות), but that we are talking about the עזרת נשים where it does not apply. See the רשב"א here who says it only applies in the עזרת כהנים and that our סוגיא is talking about the עזרת ישראל. Many recent אחרונים have struggled to find the רשב"א’s source for this.

-------------------------------------------

מראה מקומות

Rabbi Schachne Weinberger 

דף כ' ע''א

הריני נזיר ואגלח וכו'

-  ברכת אברהם

הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה

- רמב"ם הלכות חגיגה פ"ב הלכה י"ד

- לחם משנה

- קובץ שיעורים אות נ"ב

ההוא גברא דאמר להו הבו לי' ד' מאה זוזי

- בעל המאור ומלחמות בסוף הגמרא

- שו"ע חו''מ סי' רנ"ג סעיף י"ב וש"ך

- רא"ש יוסף

רש"י ד"ה ב"ש היא

- גליון הש"ס

- שער המלך מעשה הקרבנות פ"ג הלכה י"ג-

שפת אמת

דף כ' ע"ב

לכם ולא לכותים

- רמב"ם הל' יו"ט פ"א הלכה ט"ו

- לחם משנה

- ביאור הלכה ריש סי' תקי"ב

אמרו להם ב"ה לב"ש

- ברכת אברהם

לא תימא מדאורייתא

- חתם סופר

אמר רב הונא

- מהרש"א

- שער המלך חגיגה פ"א הלכה ח' ד"ה ידע שפפי

-------------------------------------------------------

Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)