Resources for Beitzah daf 16

מראה מקומות

Rabbi Yitzchok Gutterman

1. The גמרא says that a person’s פּרנסה for the year is decided on ראש השנה, except for that which a person spends on שבת, יו"ט והוצאות בניו לתלמוד תורה. See the ריטב"א who says that our גמרא is not limited to the three items mentioned, rather, if one spends money on any mitzvah, it is not included in the amount that was decreed on ראש השנה. The גמרא only gave those examples since those are שכיח examples of מצוות that cost a lot of money.
2. Our גירסא in the גמרא is that the פּרנסה is decreed from “ראש השנה to יום כיפּור”. Other גירסאות (like the רי"ף and ב"ח) have the גמרא saying from “ראש השנה to ראש השנה”. The latter גירסא seems to be the פּשטות since it would indicate that it is decided every year. See the ראש יוסף who offers an incredible חידוש: he says that the two גירסאות are based on a real מחלוקת. According to our גירסא, a person’s גזר דין on פּרנסה begins on ראש השנה and is finalized on יום כיפּור (like you would expect). According to the גירסא of the רי"ף and ב"ח, the גזר דין on פּרנסה is finalized on ראש השנה, and only life and death are not finalized till יום כיפּור.
3. Our גמרא says that one can make an עירוב תבשילין from something that was cooked, roasted, or even כבוש (brined) in vinegar. From the fact that the גמרא lists כבוש, it would seem that one does not actually need to cook the food in order for it be valid as an עירוב תבשילין. The question is that on עמוד א the גמרא said that a גוי who salted fish would need to cook it in order for it to be valid as an עירוב תבשילין. We usually assume that מליח כרותח, salting is like roasting, so why should it be worse than כבוש? See the בית יוסף סימן תקכ"ז who says that this is exactly the reason that the טור left out כבוש, since he holds that למסקנא, כבוש doesn’t work based on the earlier גמרא about salty fish. See the צל"ח, however, who disagrees and says that salting fish is different since the מליח כרותח only refers to the fact that בליעות can go in a vessel when it is salted. It does not mean that it is considered cooked, as opposed to כבוש which is considered כמבושל in all aspects.
4. The גמרא says that when someone makes an עירוב תבשילין for the city, it only covers people who are in the תחום. רש"י explains that it doesn’t cover people outside the תחום because the person who is making the עירוב will not have such people in mind. It’s משמע that if he did have them in mind for whatever reason, it would work. See the תשובות הרשב"א חלק ג' סימן רס"ה who says this explicitly. See the ר"ן who disagrees and says that it only works for people inside the תחום no matter what the מערב has in mind as it is not מסתבר that one person can be מערב for the whole world.
5. There is a similar מחלוקת regarding a פּושע. The גמרא says that שמואל told the סמיא that he could rely on him for עירוב תבשילין the first time when he forgot, but when he forgot again he said he could not rely on him since he was a פּושע. רש"י says that the issue was that שמואל did not have in mind פּושעים. It’s משמע that if he did have them in mind, it would work. See the תשובות הרשב"א חלק א' סימן תרפּ"ג who says this as well. See the רא"ש סימן ג who sounds like one cannot be יוצא at all if they are a פּושע, regardless of the intention of the one making the עירוב. See the בעל המאור who says a totally different פּשט in our גמרא. He says that the person in שמואל’s story was not from נהרדעא and was not trying to use שמואל’s עירוב. שמואל just saw he was sad since he had no עירוב so he offered him his own food (that’s what סמוך אדידי meant). When שמואל found out that this man was a פּושע, he did not offer him food as we learned on טו: שלחו מנות לאין נכון לו refers to sending food to someone who was not able to do an עירוב תבשילין but not to a פּושע.

-----------------------------------

מראה מקומות

 

Rabbi Schachne Weinberger 

דף ט"ז ע"א

אמרו עליו על שמאי

- רש"י פרשת יתרו פרק כ' פסוק ח'

- רמב"ן, מזרחי, גור אריה (למהר"ל) שם

- שו"ת כתב סופר או"ח סי' ל"ח

לא שנו אלא תבשיל

- תוס' בעמוד ב' מחלוקת ר"י ור"ת

- שו"ע סי' תקכ"ז סעיף ב'

- ר"ן, פנ"י, צל"ח, משנה ברורה סי' תקכ"ז ס"ק ז'

עדשים שבשולי קדרה

- ב"ח סי' תקכ"ז

- ביאור הלכה סי' תקכ"ז סעיף ו' ד"ה עדשים

ואם צלאם נכרי

-נשמת אדם סי' ק"ב אות ג'

דף ט"ז ע"ב

תד"ה קמ"ל ומה שבודקים הביצים

- שו"ע יו"ד סי' פ"ו סעיף ז'

- אג"מ יו"ד ח"א סי' ל"ו

עירוב תבשילין צריכין כזית

- ביאור הלכה סי' תקכ"ז סעיף י"ד ד"ה אבל

תבשיל זה צלי וכו' מהו אם הוא מלוח

- חכם צבי סי' ק"ל

- מ"ב סי' תקכ"ז ס"ק י"ג

פושע את

- רא"ש סי' ג'

- ערוך השולחן סי' תקכ"ז סעיפים ט"ז-י"ח

- חיי אדם סי' ק"ב סעיף ז'

אין מערבין לא עירובי תחומין ולא עירובי חצירות

- ר"ן

-----------------------------------

Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)