Resources for Beitzah daf 15

מראה מקומות

Rabbi Yitzchok Gutterman

1. There is a מחלוקת about why clothes considered “קשין” are permitted, at least to sit on. רש"י in ד"ה בקשין says that hard clothing does not provide warmth and is therefore not subject (at least מדאורייתא) to the איסור of שעטנז. See the ר"ח here who disagrees and says that clothing that is hard will not have loose threads. Therefore, there is no חשש of שמא יכרוך עליו נימא. The ר"ח’s pshat would only help in removing the חשש דרבנן. As such, wearing such a garment would certainly be an איסור דאורייתא, whereas according to רש"י it may even be מותר לגמרי. Many אחרונים ask where רש"י got the notion that שעטנז would be permissible if it didn’t give warmth? There is no mention of חימום in the פּסוק.  See the ראב"ד - דף ז. בדפּי הרי"ף who notes that the פסוק calls it בגד כלאים and a בגד’s main purpose is to provide warmth. Therefore, if it doesn’t, there is no איסור.
2. תוספות ד"ה בקשין says in the name of ר"ת that you can only sit on a stiff garment that is שעטנז; you cannot wear it. Wearing a שעטנז garment is an איסור דאורייתא. Sitting on such a garment is only a מדרבנן גזרה (lest a נימא creep up on you). Therefore, when the garment is stiff, חז"ל did not forbid it at all. Also, if the whole stiff garment itself is only אסור מדרבנן (e.g. it isn’t שוע טוי ונוז), you can even wear it. This also seems to be the opinion of רש"י in ד"ה בקשין. See רש"י יומא דף ס"ט who clearly says that one can wear a shirt considered to be “קשין”, even if the shirt would be כלאים דאורייתא. See the ר"ן דף ז. בדפּי הרי"ף ד"ה אסור לישן who says that if the item is not clothing but rather soft pillows, blankets or mattresses which one normally sits or sleeps on, then you only need something to be מפסיק between you and the שעטנז. If, however, there is soft שעטנז clothing mixed in with the pillows, blankets or mattresses, then even if there is a large הפסק between you and the clothing, it is אסור just as in the case of the מצעות עשר. According to the ר"ן, one could sit on a chair which has שעטנז if one put a הפסק on top, whereas according to רש"י and others one could not sit there מדרבנן since a thread might come up.
3. The גמרא says that you can send תפילין on יו"ט, even though one does not wear תפילין on יו"ט. See the הגהות אשר"י on the רא"ש at the very end of the פּרק who asks from the משנה that says it must be לצורך המועד, and this is not!? He answers that מועד refers to חול המועד, and since you need to wear תפילין on חול המועד, you can send it on יו"ט. He says this is a proof that one must wear תפילין on חול המועד.
4. The second פּרק deals with עירוב תבשילין. See the רמב"ם הלכות יו"ט, פּרק ו' הל' ב who addresses a fundamental question: What does עירוב תבשילין have to do with עירוב? Regarding עירובי חצירות, the concept of עירוב means that all the רשויות are mixed. How does that apply to עירוב תבשילין? He answers that it is just a borrowed term, and just like עירובי חצירות are simply a היכר not to carry in a real רה"ר, so to עירוב תבשילין is a היכר to not cook from יו"ט to שבת where it would be forbidden מדאורייתא. See the ראב"ד there who says that this reason is for children, and that the real reason is because the needs of שבת and יו"ט are mixed together through this תבשיל.
5. The גמרא brings שמואל who says that עירוב תבשילין is learned (אסמכתא) from זכור את יום השבת לקדשו. רש"י explained this by saying that one should remember שבת when it falls after יו"ט so that you leave over a respectful amount of food for שבת. The גמרא then brings רבא who says the reason for עירוב תבשילין is to set aside portions for יו''ט and for שבת. רב אשי explains that the עירוב was designed to show respect for יו''ט by reminding you not to cook from יו"ט to שבת. According to רש"י’s explanation of שמואל, רב אשי will not be able to use שמואל’s פּסוק. See the   ר"ן ד"ה זכריהוwho says that the פּסוק is teaching that you should remember שבת from יו"ט because it is forbidden to cook on יו"ט for שבת. This would seem to work better with רב אשי.

-----------------------------------------------

מראה מקומות

 

Rabbi Schachne Weinberger 

דף ט"ו ע"א

אלא בקשין

רש"י יומא דף ס"ט ע"א

חתם סופר

מועדים וזמנים ח"א סי' מ"א

בית הלוי ח"א סי' ג'

קהלות יעקב סי' י"א

רש''י ד"ה משלחין

שו"ע או"ח סי' ל"א

שאגת אריה סי' מ"א

לשדורי תפילין בימא טובא

אגרות משה או"ח ח"ג סי' צ"ד

דף ט"ו ע"ב

עירוב תבשילין

עיין סוגיא מסכת פסחים דף מ"ו ע"ב

קרבן נתנאל [תחת רא"ש] אות א'

רש''י ד"ה שמא יפשע, ישכח

מג"א סי' תקכ"ז סק"ו

חת"ס חו"מ סי' מ"ב

מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע

עיין סוגיא פסחים ס"ח ע''ב

שאגת אריה סי' ס"ט

למי שלא הניח עירוב תבשילין

ט"ז סי' תקכ"ז סק"ח

נצי"ב

-----------------------------------

Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)