Resources for Beitzah daf 14
מראה מקומות
Rabbi Yitzchok Gutterman
- The משנה discusses the מחלוקת ב"ש וב"ה regarding how you can do טוחן on יו"ט. It seems that according to all opinions, טוחן is permitted, at least with some kind of שינוי. The most glaring question is why should טוחן be permitted at all? As we have discussed on several occasions, תוספות דף ג' ד"ה גזרה cites the ירושלמי‘s guide that the only מלאכות of אוכל נפש allowed on יו"ט are the ones מלישה ואילך. Many ראשונים learn that this is aדין דאורייתא. If that is the case, how can טוחן be permitted with just a small שינוי? See the ר"ן at the beginning of the third פּרק who says that although the דין of the ירושלמי is indeed מדאורייתא, the בבלי disagrees and holds it is only a דין דרבנן, and that all מלאכות אוכל נפש are really מותר מדאורייתא. The רבנן forbade the מלאכות before לישה as עובדין דחול since the מלאכות of קצירה and דישה are usually done for long term use. Even if one did the מלאכה for short term use such as picking strawberries, they still forbade it משום לא פּלוג. However, טוחן is different. When טוחן is done for short term use, different equipment (a hand grinder instead of a mill) is used. Therefore, חז"ל allowed טוחן, at least with some kind of שינוי. See the רמב"ם הלכות יו"ט פּרק א' הל' ה who says that all the מלאכות of אוכל נפש are allowed on יו"ט, מדאורייתא. Nonetheless, חז"ל forbade the מלאכות beforeלישה since they can typically be done before יו"ט without any הפסד and חז"ל didn’t want people to be spending their יו"ט doing מלאכה. See the מגיד משנה there who says that חז"ל allowed a person to grind salt and spices on יו"ט because they are only there to enhance other foods and are not eaten independently. The מגיד משנה himself seems to hold that the מלאכות before לישה have a דין דאורייתא from the words מלאכת עבודה. In other words, since יו"ט is to remind us of not being slaves in Egypt, anything that is only done by workers is forbidden, like קצירה. However, מלאכות such as לישה that are even done by the בעל הבית, are permitted.
- תוספות ד"ה איכא ביניהו says that in the מחלוקת between רב הונא and רב חסדא, we pasken like both לחומרא. Even though we should say בשל סופרים הולך אחר המיקל, here we must be מחמיר for both since each opinion has a צד קולא. See the קרבן נתנאל מו"ק פּרק בּ' אות פ' who explains תוספות as meaning that we really should not be מסופּק about the הלכה because the rule is רב הונא ורב חסדא, הלכה כרב הונא רביה. The only problem is that we don’t know who said what, so we are מחמיר for both since each has a צד קולא. However, if there were two אמוראים who disagreed and we didn’t know who to pasken like, we would take the קולות of both.
- The גמרא says that the servants of שמואל brought רב פּפּי some דייסא and he wouldn’t eat it. According to theאי בעית אימא, the reason was because of פּריצותא דעבדי; meaning the עבדים were מחלל יו"ט to make it. There is a מחלוקת in שבת between רבי מאיר and רבי יהודה about food that was prepared on שבת with an איסור מלאכה. רבי מאיר says, בשוגג it is permissible to eat, but not במזיד. רבי יהודה holds you cannot eat it on שבת even if the איסור is only done בשוגג. See the רמב"ן במלחמות, שבת דף י"ז בדפּי הרי"ף who proves from here that the הלכה must be like רבי יהודה since מסתמא what the servants did wrong was בשוגג. See the ריטב"א here who paskens in that מחלוקתlike רבי מאיר and that מעיקר הדין the food was fine (for different reasons than the רמב"ן, ע"ש). Nonetheless, רב פּפּי would not eat it because he was being מחמיר on himself.
------------------------------------------------------------------------
מראה מקומות
Rabbi Schachne Weinberger
דף י''ד ע''א
תבלין נידוכים כדרכן
ר"ן ריש פרק ג'
ראש יוסף
ביאור הלכה ריש סימן תק"ד
חתם סופר
תד"ה איכא בינייהו
קהלות יעקב ברכות סי' א'
להלכה
מחבר סי' תק"ד סעיף א', ורמ"א שם
{grater}מ"ב ס"ק י"ט לענין "ריב אייזען"
דף י'ד ע"ב
וב"ה אומרים בורר כדרכו
סי' תק"י סעיף ב'
מג"א סק"ב כהמגיד משנה
הט"ז סק"ג כהרשב"א
עיין ביאור הלכה ד"ה אם רוצה
בירר כדרכו, היינו הפסולת
רע"א
רש"ש
אין משלחין ביו"ט אלא מנות
נצי"ב
ראש יוסף
אין משלחין תבואה
ט"ז סי' תקט"ז סק"א
שער הציון סק"ו
-----------------------------------
Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)