Resources for Beitzah 12
מראה מקומות
Rabbi Yitzchok Gutterman
- ב"ש does not hold of מתוך, and therefore forbids carrying for any reason in רשות הרבים. See the שאגת אריה סימן סימן ע' who asks according to ב"ש why חז"ל would not forbid everyone from taking a לולב or שופר out of concern - שמא יעבירנו. He gives two answers: (1) Employing this גזירה would cause חז"ל to have removed a מצוה completely, which they would not (and as discussed in previous מראה מקומות, they could not). (2) חז"ל may have only legislated that גזירה for שבת since it is so חמור.
- The גמרא says the הלכה of מתוך is when certain מלאכות are מותר לצורך אוכל נפש, they are also מותר שלא לצורך. There is a big מחלוקת ראשונים as to what constitutesשלא לצורך. ד"ה לא מדלא רש"י is of the opinion that שלא לצורך means שלא לצורך כלל. The only reason carrying stones would be forbidden is due to an איסור דרבנן of טרחא. See the מגיד משנה on the רמב"ם in הלכות יו"ט, פּרק א' הל' ד who says that this is also the רמב"ם’s שיטה. See the ר"ן in our סוגיא who says that this is the opinion of the רי"ף as well. תוספות on our דף brings the ר"ח who says that שלא לצורך still requires at least a צורך מצוה. תוספות disagrees with the ר"ח and says only a צורך קצת is required. This is also the opinion of most ראשונים.
- In understanding שיטת רש"י, see the רש"ש who explains that רש"י’s שיטה comes from the case of cooking a גיד הנשה on יו"ט. The גמרא says that you don’t get מלקות in that case because of מתוך. Cooking the גיד הנשה on יו"ט has no purpose whatsoever, so it must be that מתוך even works שלא לצורך כלל. See the ר"ן who says that according to רש"י, a מלאכה that is done שלא לצורך כלל is not even אסור מדרבנן. The only exception is stones as רש"י Those areאסור because they are מוקצה anyway. See, however, the ביאור הלכה, סימן תקי"ח ד"ה מתוך where the בית יוסף is brought as he disagrees and says that רש"י יב: ד"ה הבערה, is משמע that there is always an אסור מדרבנן when it is שלא לצורך כלל.
- When describing the היתר of מתוך, the רמב"ם in הלכות יו"ט, פּרק א' הל' ד only says that מתוך applies to הבערה and הוצאה. This would seem strange since our סוגיא mentions מתוך by other מלאכות as well such as שחיטה and בישול. See the פּרי חדש ריש סימן תצ"ה who says that there are other sugyos that hold only הבערה and הוצאה have the היתר of מתוך and the רמב"ם paskens that way. As to the reason these מלאכות would be singled out, he explains that הוצאה is a מלאכה גרועה and הבערה is because of the פּסוק of וביום השבת.
- The גמרא discusses whether there is a concept of עירוב והוצאה ביו"ט or not. The מסקנא of the גמרא is that there is a concept of עירוב והוצאה ביו"ט, but here it is מותר משום מתוך. According to רש"י who holds even שלא לצורך כלל is permitted, then there is no need to have an עירוב חצירות on יו"ט. However, according to the other ראשונים who say we need a צורך קצת, did חז"ל institute an עירוב חצירות on יו''ט? See the ר"ן who says that חז"ל did not institute a concept of עירוב חצירות for carrying items that are שלא לצורך כלל, since that is a minority of cases. In other words, where the issue is carrying items from a house to a חצר and the issue is only a דרבנן, one is allowed to carry outside and doesn’t need an עירוב. See the שיטה מקובצת who brings a ריטב"א who holds the opposite extreme. He says that עירוב חצירות doesn’t even work even if you went ahead and built one on יו"ט, since חז"ל were never מתקן
--------------------------------------------------------
מראה מקומות
Rabbi Schachne Weinberger
דף י''ב ע''א
תד"ה דלמא
ע' צל"ח
ועיין משנה ברורה סי' תקי"ח ס"ק י'
ערוך השולחן סעיף ח'
מתוך - בדעת הרמב"ם
פר"ח סי' תצ"ה ס"ק ג'
מג"א ריש סי' תקי"ח
אמרי בינה דיני יו"ט סי' א
דברי יחזקאל סי' י' אות י"ב
תוס' ד"ה ה"ג רש"י
רא"ש סי' י"ח
קרבן נתנאל אות ל'
ראש יוסף
ביאור הלכה ריש סי' תקי"ח
דף י'ב ע"ב
תד"ה הכא
רש"ש בעמוד א'
בגמ' הבערה ובישול אינו משנה
נצי"ב
רש"י ד"ה מתקנת
תוס' חולין דף קל"א ד"ה ה"ג
ראש יוסף
ברכת אברהם
-----------------------------------
Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)