Resources for Beitzah 4

מראה מקומות

Rabbi Yitzchok Gutterman

1. רב אשי says that the reason an egg, that may or may not have been born on יו"ט, isn’t permitted based on ספק דרבנן לקולא, is because it is a דבר שיש לו מתירין. See the רש"ש ד"ה וכי היכי here who asks the following fundamental question: according to רש"י, this גמרא is understandable since רש"י’s understanding of דבר שיש לו מתירין isעד שתאכלנה באיסור, תאכלנה בהיתר, which could be applied to an דרבנן איסור as well. However, according to the ר"ן (quoted in last week’s מקומות מראה), the concept of דבר שיש לו מתירין is just an explanation as to why something is not בטל. In other words, the ר"ן’s explanation of דבר שיש לו מתירין is that something that will, at a later date, become permitted is considered מותר right now and it therefore can’t be nullified through other היתר since מין במינו לא בטל. As such, the ר"ן’s reasoning would presumably not fit at all with רב אשי’s application to a case of ספק. He answers that included in saying דבר שיש לו מתירין isn’t בטל by an דרבנן איסור, is the fact that איסור ספק must be אסור as well, or otherwise you could just pick one out of the pile and eat it מספק! See the קובץ שיעורים אות ד here who explains it somewhat differently and says that in reality, the ר"ן agrees to רש"י’s סברא of why חז"ל forbade דבר שיש לו מתירין. The ר"ן was only giving you the mechanics of how it works since חז"ל always tried to pattern their גזירות after the Torah.
2. The גמרא seems to say that one can be מבטל איסור לכתחילה באיסור דרבנן. תוספות on our page clarifies that this would only apply to an איסור שאין לו עיקר מן התורה like מוקצה. See however the רא"ש סימן ג who says that it must also be something that is only enjoyed once it is burnt (מקלא קלי איסורא) and that even though the גמרא brought that requirement to answer a different question, it is also a requirement for ביטול איסור לכתחילה. See the שו"ע יו"ד סימן צ"ט סעיף ו who is מיקל like תוספות and the רמ"א there who is מחמיר like the רא"ש.
3. In the case of ביטול איסור לכתחילה, there is a מחלוקת as to whether theאיסור needs to have already fallen into היתר in order to be מבטל it לכתחילה. Our גמרא’s case is where wood falls into an oven which already had wood in it. See the רשב"א (in one שיטה) and ר"ן here who both say that you could not have been מבטל the wood if the oven had not already been filled with permissible wood. This is critical since the איסור is already mixed in, to the point where it can’t be recognized (if it is recognizable, it isn’t בטל anyway) and exercising ביטול would be such a great קולא. See however, the ביאור הלכה סימן תק"ז ד"ה שלא where he brings a חמד משה who says that the only היתר ofביטול איסור לכתחילה is on יו"ט for purposes of אוכל נפש just as in our גמרא, but there would never be such a היתר on a weekday. The ביאור הלכה however, does not side with this opinion.
4. Our גמרא is clearly משמע that יו"ט שני is only a מנהג as it says הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם. This raises the question of how we can make ברכות on יו"ט שני since the גמרא in סוכה מד: tells us that we don’t make a ברכה on חיבוט ערבה since it is just a מנהג. See תוספות סוכה דף מד: ד"ה כאן quoting ר"ת (in one answer) that we do make ברכות on מנהג, and ערבה is the exception. See the ר"ן סוכה דף כ"ב בדפּי הרי"ף ד"ה איתמר who argues and says that יו"ט שני started as a מנהג but then became an official תקנה as the גמרא says הזהרו במנהג אבותיכם, lest it come to קלקול in the future. See the חידושי מרן רי"ז הלוי הלכות ברכות who says that it depends on the מנהג. If the מנהג is in every way just a מנהג, then you ca never make a ברכה on it. If, however, the ברכה is going on a מנהג that is in essence a חפצא של מצוה like תקיעת שופר, then even when it is יו"ט שני one can still make a ברכה since the ברכה is going on the חפצא של מצוה and not the חיוב המצוה.

*************************************************************

מראה מקומות

Rabbi Schachne Weinberger

מס' ביצה דף ד ע''א

- רב אשי אמר: קובץ שיעורים ביצה אות ד'

- ביצה תאכל היא ואמה: ריף סוף המס' דף כ''ב ע''א בדפי הריף

- רש''י ד''ה היא ואמה אסורה: אפיקי ים ח''ב ס' כ''א

- תוס' ד''ה נימא: קהלות יעקב ס' ב'

- תוס' ד''ה אלא: ים של שלמה ס' ג', מג''א תקי''ג סק''ח דף ד ע''ב

- עצים שנשרו: ים של שלמה ס' ז'

- פמ''ג יו''ד ס' צ''ט משבצות זהב ס''ק י''ב

- בית הלוי ח''א ס' י''ב

- אפיקי ים ח''ב ס' כ''ג

- לתוך התנור: גר''ז [שו''ע הרב] ס' תק''ז סעיף ג' וד'

- תוס' ד''ה ותנן: רא''ש ס' ב'

- יורה דעה ס' צ''ט סעיף ו', גר''א ס''ק י''ד

- קהלות יעקב ס' ד

****************************************************

Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)