Resources - Beitzah Daf 3

מראה מקומות

Rabbi Yitzchok Gutterman

1. The גמרא brings the opinion of רב יוסף that an egg laid on יו"ט is forbidden because of a גזרה - שמא יעלה ויתלוש. תוספות (ד"ה גזרה) asks why is it forbidden to pick a fruit on יו"ט? It should be permitted because of אוכל נפש just as cooking is permitted. תוספות answers in the name of רבינו נתנאל that the reason is based on a ירושלמי that teaches us that the only היתר of אוכל נפש (in terms of the מלאכות included in making bread) is from kneading and onward. Any process prior to kneading (e.g. קוצר, טוחן, דש) are forbidden on יו"ט. See the רשב"א in עבודת הקדש, בית מועד ש"א אות א who disagrees and says that the reason that some מלאכות of אוכל נפש are forbidden and others are permitted is that although the תורה permitted אוכל נפש, it also included certain מיעוטין from that היתר and the תורה gave the רבנן the authority to decide which מלאכות were permitted and which would not be permitted, even on a דאורייתא See the רמב"ם הלכות יו"ט פּרק א' הל' ה who has a third opinion. According to the רמב"ם, all מלאכות are permitted on יו"ט on a דאורייתא level. However, מדרבנן there is an איסור מלאכה on anything that could have been done prior to יו"ט (this is the opinion that תוספות brought and rejected). Therefore, since fruit could have been picked before יו"ט, it is אסור to pick them on יו"ט.
2. The גמרא said that if a ספק איסור fell into a תערובות, all of the eggs would be אסור. See the רשב"א ד"ה נתערבה who brings ר"ת (also brought in תוספות) that this is not a case of ספק ספקא since the גמרא really means that something ודאי אסור fell in. The רשב"א disagrees and says that even though it was only a ספק איסור that fell in, we only call something a ספק ספקא when it is possible that there is no איסור here at all. However, since the ספק איסור was אסור before it fell in, it can’t become permitted just because it fell into a תערובות. It is as if we only have one ספק (the mixture) since we already paskened that the ספק איסור was אסור before it fell in.
3. The גמרא says that a דבר שיש לו מתירין is never בטל. רש"י ד"ה אפילו explains that the reason it isn’t בטל is that since you can eat the food later בהיתר, don't eat it nowע"י ביטול. See theר"ן בנדרים דף נ"ב who gives a completely different explanation. According to the ר"ן, the reason דבר שיש לו מתירין is never בטל is based on the fact that מין במינו is never בטל. Even though the ר"י וחכמים argue whether מין במינו is בטל, that is only because one item is מותר and one item is typically אסור so they are never truly מין במינו. However, a דבר שיש לו מתירין is considered מותר since it will eventually be מותר, and is therefore considered מין במינו and isn’t בטל. See the ט"ז in יו"ד סימן ק"ב ס"ק ה who says that it is the reason that the רמ"א there says that if a דבר שיש לו מתירין (e.g. חדש flour) got mixed into something that is not מינו (e.g. potato flour), it would be בטל even though it is a דבר שיש לו מתירין, since מין באינו מינו בטל.
4. As mentioned above, רש"י’s explanation of דבר שיש לו מתירין is that חז"ל said don’t eat something non-kosher through ביטול when you could just wait a bit and eat it בהיתר. See the צל"ח דף ב: ד"ה אם who says that according to this, if I will lose something by waiting, then I should not need to wait. In other words, the typical case of דבר שיש לו מתירין involves food and I can only eat the food once, so חז"ל said that I might as well wait till it becomes fully permitted instead of relying on ביטול. But if we are talking about things that are used many times such as a pot, then they should never be considered דבר שיש לו מתירין since I will have permanently lost today’s usage, even though I will still have tomorrow’s usage. This has many practical applications and is discussed by many poskim. See the פּתחי תשובה יו"ד סימן ק"ב ס"ק ו for further discussion of this topic.

---------------------------------

Rabbi Schachne Weinberger

- פירות הנושרין, שו''ת רע''א ס' ה'

- תד''ה גזרה, רע''א דף ג ע''א ודף כ''ד ע''ב

- אפיקי ים ח''ב ס' כ' וסי כ''א - רש''י ד''ה ויתלוש, פנ''י דף כ''ג ע''ב, ב''ח ס' תצ''ה - רש''י עירובין דף ל''ט ע''ב {סוף העמוד} ד''ה פסק

דף ג ע''ב

- אלא לרב יוסף ור' יצחק, תוס' ישנים {בצד הגמרא}

- בשלמא לרבה, ר'שש - פמ''ג פתיחה כוללת להל' יו''ט פ''א אות כ''ג

- דבר שיש לו מתירין, ר''ן מס' נדרים דף נ''ב ע''א ד''ה וקשיא להו - קובץ שיעורים מס' ביצה אות ד'

- תוס' ד''ה ואחרות, טעם המלך על שער המלך הל' יו''ט פ''א ה''כ'

- ספק טריפה, שערי יושר שער א' פרק ח'

-----------------------------------------

Click below to download daf summary by Rabbi Chaim Smulowitz (in PDF)