Washing One’s Hands In The Bathroom
1. The Shulchan Aruch (3:18) writes that merely going into a bathroom requires you to wash Netilas Yadayim when exiting. The Mishnah Berurah explains that one is required to wash his hands even if he did not use the bathroom since there is a ruach ra’ah that resides in the bathroom and clings to all that enter it. This is also the view of many poskim.
וכדי לבאר דבריו נ”ל להקדים- דאיתא בזוהר הקדוש (הקדמה דף י’ ע”ב): “רוחא חדא אית בכל בית הכסא דעלמא, דשריא תמן, ואתהני מההוא לכלוכא וטינופא, ומיד שרי על אצבעין דידו’ דבר נש”, ע”כ. היינו שחידש הזוהר הקדוש שבכל בית הכסא יש רוח רעה ששורה על אצבעות הידים של האנשים ששוהים שם. ומטעם זה היוצא מבית הכסא צריכין נטילה כדי להסיר הרו”ר ששורה על ידיו, וע”ז ביאר המשנ”ב שגם על כניסה בעלמא לביה”כ, אפילו לא עשה צרכיו, הרו”ר שורה על ידיו. וכן פסק האליה רבה (ס’ רכ”ז ס”ק ו’), המלבי”ם בספרו ארצות חיים (סימן ד’ ס”ק ע”ה), והרבה פוסקים הובאו בשו”ת יביע אומר (ח”ג סימן א’) יעו”ש שהאריך בזה.
2. Based upon the above halacha it would seem that one may not wash his hands in the bathroom since the second he is finished washing he will need to rewash in order to remove the ruach ra’ah of the bathroom. This will become an ongoing unending cycle and therefore washing in the bathroom should not be allowed. Indeed, a prohibitive view can be found in the sefer Har Tzvi (50), by Harav Tzvi Pesach Frank zt”l.
3. However, the poskim offer two possible heterim in order to justify the actions of many who act leniently and wash their hands in the bathroom.
A) The Gemara in Brachos (26a) explains that Persian latrines do not have the hallachic status of a bathroom.50 Rashi explains that Persian latrines are sloped, so the excrement slides down to a place far from the person. Some poskim argue that our bathrooms should be treated like a Persian latrine since the excrement does not remain in our bathrooms after one flushes the toilet. This argument was advanced by the Rav of Tirna (see Minchas Yitzchak 1:60), Harav Ahron Walkin zt”l (Zaken Ahron 1) and Harav Chaim Pinchas Scheinberg zt”l (Halichos Yisroel page 5). Harav Moshe Shternbuch shlit”a writes that he saw a booklet written by a student of Harav Ahron Kotler zt”l and it stated that if there was no sink outside of the bathroom, Harav Ahron would wash his hands in the bathroom. He explained that our modern bathrooms, that have the ability to remove the waste, has the hallachic status of the Persian latrines mentioned in the Gemara (Teshuvos V’Hanhagos 2:4). However, many poskim, including the Chazon Ish, Harav Ovadia Yosef zt”l, Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l and Harav Yosef Shalom Elyashiv zt”l, all argue that our bathrooms are fundamentally different from that of the Persian latrines. In the Persian bathrooms the excrement did not remain there even momentarily and therefore did not have the status of a bathroom and did not have any ruach ra’ah. In our bathrooms, however, the excrement will remain until it is flushed away and therefore has the status of a bathroom.
אמנם יש מקום לפקפק בזה ולומר דשפיר יש לחלק בין בתי כסאות דידן לשל פרסאי, דשאני התם שאין הרעי נשאר בפי הגומא כלל, אלא מיד נופל הוא ברחוק ד’ אמות מפי הגומא, אבל כאן שהטינופות נמצאת בקערת ביה”כ כל זמן שהוא עושה צרכיו, עד שהוא קם ומושך בית יד הסילון של המים מכיון שירד עליו תורת ביהכ”ס תו לא פקע. והו”ל כבית הכסא שפינהו שאסור לקרות כנגדו, וכמ”ש הגר”ר עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר או”ח סימן ב’. וכן כתב בשו”ת ארץ צבי (ס’ ק”י) ובספר הליכות שלמה (מפי השמועה מהג”ר שלמה זלמן אורבך זצ”ל) דף רמ”ט בדבר הלכה שם. ועיין בספר הליכות ישראל הנ”ל שכ’: “וכן אמר לי הגרי”ש אלישיב זצ”ל דיש להחמיר בביהכ”ס שלנו דגרועין הן מבה”כ של פרסאי, שהרי התם הטינופת מתגלגלת מעצמו משא”כ בדידן שעומדת במקומה עד ששוטפה במים”, עכת”ד. ובאמת כבר דן בזה בספר חזון איש על או”ח (ס’ י”ז ס”ק ד) וז”ל: “הני ביה”כ דידן לכאורה כבי”כ דפרסאי נינהו שהצואה נופלת לבור רחוק ד”א מן הנקב, אלא שי”ל דלא דמי דהתם בבת”כ דפרסאי לא היתה הצואה מתעכבת כלל אלא מתגלגלת תיכף למרחוק אבל בהני דידן הצואה מתעכבת עד שמרזם עליה מים לשוטפה וכו'”, ע”ש.
B) The Sefer Eretz Tzvi writes that if since our bathrooms have other uses (such as to wash one’s hands and face) it is not considered a “bathroom” in halacha. A similar ruling was issued by Harav Yosef Eliyahu Henkin zt”l, Harav Chaim Berlin zt”l and Harav Chaim Pinchas Scheinberg zt”l.
הנה בשו”ת זקן אהרן (סו”ס א’) הנ”ל כתב בסו”ד וז”ל: “אבל לענין נט”י דהטעם הוי משום רוח רעה, בזה אליבא דכו”ע מסתבר דכל שאין מיוחד לאיסור לחוד לא שייך הטעם דרוח רעה, שאינו קובע מקום במקום כזה שמשתמשין שמה גם תשמישין אחרים שאינן מאוסין. ולפ”ז בנ”ד בהחדרים שנעשה שם הוואסער לייטוג (מקום ששואבים משם מים) ומשתמשין שם תמיד לצורך לקיחת מים, ואלא שנמצא שם גם אמבטי לצורך רחיצה, אבל רוב תשמישי החדר הזה לדבר נקי וטהור וכו’, נ”ל דאין צורך נטילה כל הנכנס לשם”, ע”כ. הרי דהתיר אם אך ורק רוב תשמישי החדר לדבר נקי, ודון מינה לבתי כסאות שלנו שיש בתוכם ברזי מים עם כיור, שאם רוב תשמיש היינו לרחוץ פניו בהברז אז יש להתיר. וע”ע בשו”ת ארץ צבי (ס’ ק”י) שכ’ דיש מקום להתיר אם החדר נעשה ג”כ לרחוץ פניו וידיו וכעין מש”כ המג”א (ס’ פ”ז ס”ק א’ הובא במשנ”ב שם) לענין גרף דאם הכלי מיוחד גם לתשמיש אחר כגון לשפוך לתוכו שופכין שאין בהם ריח רע מותר. ובסמוך לזה (בסימן קי”א) ביאר יותר וז”ל: “אשר כ’ עוד כת”ר שליט”א בה”כ חשוב יותר עיקר משום שהוא יותר הכרחי מתשמיש של רחיצה דברים של טעם הם. מ”מ יש מעלה ברחיצה לעומתו דרחיצה הוא תשמיש יותר תדירי כי אחר עשיית צרכים רוחצים ידים ועוד רוחצים בבקר או באמצע היום אחר שינה ואחר אכילה”, ע”ש. והנה סברא הנ”ל מצאנו ג”כ בכתבי הגרי”א הענקין צ”ל (ח”א דף ק’) שכתב: “בתי כסאות שבמדינה זו שהצואה נופלת בהם לתוך המים ונשטפת מיד לחוץ וגם החדר מיוחד גם לשאר דברים, נראה דיש לו דין חדר אמצעי שבמרחץ שאסור שם בק”ש ותפלה, ומותר בשאלת שלום. ויכול לרחוץ שם ידיו לתפלה ולאכילה ויברך על נטילת ידים בחוץ, והנכנס לשם ולא עשה צרכיו א”צ נט”י”, עכ”ל. הרי שהשתמש בהסברא דהחדר מיוחד גם לשארי דברים לסניף. וכ”כ בשו”ת נשמת חיים להגאון רבי חיים ברלין זצ”ל (סימן ג’) שהרי העלה דהיוצא מבה”כ אם לא עשה צרכיו א”צ נט”י אלא שהחמירו האחרונים דצריך נטילה, והוא ע”פ הזוהר, אולם מסיק וכתב דכל שהחדר אינו מיוחד להטלת מים בלבד אלא מיוחד נמי לרחיצה, אז אינו נקרא בה”כ ויש להקל בזה שהיוצא משם ולא השתין מים א”צ נטילה ע”ש. וכן מצאתי בספר הליכות ישראל הנ”ל שכ’ בזה הלשון: “ואמר לי הגרח”פ שיינברג זצ”ל, דהיכא שמיוחד גם לשאר דברים וכגון לרחיצה או לכיבוס, יכול ליטול ידיו בפנים ולנגבם שם. אכן היכא שאין שם “סינק” (כיור), אז יש להחמיר וליטול ידיו בחוץ עכת”ד”.
4. If one does wash his hands in the bathroom, then he should make sure his hands are still wet as he leaves the bathroom and only dry them outside of the bathroom (see footnote).
כן ראיתי בשו”ת אגרות משה (ח”א אה”ע ס’ קי”ד) שדן בזה וכ’: “וליטול ידים לאכילה אין יכולים אף בבתי כסאות שלנו. ולתפלה אם אין מקום אחר יטול שם ידיו אבל לא ינגבם שם אלא מחוץ לבה”כ, דלתפלה הא סגי בדיעבד גם בשא”ד שמנקין הידים ולא גרע זה מהם. ופשוט דעדיפא דעכ”פ נקיון דמיא הוי ולא יצטרך להדר עלייהו לכו”ע אף להיש ספרים בתוס’ ברכות דף ט”ו. אבל לכתחילה צריך לראות שאף לתפלה יהיה בביהכ”נ מקום אחר לרחוץ הידים”. ומבואר מדבריו שאף לתפלה אין לנגב שם אלא מחוץ לבה”כ, וסתימת לשונו משמע דאיירי אף למנחה ולמעריב שאין ברכה כלל. ועיין בשו”ת יביע אומר ח”ג סימן א’ ובח”ז ס כ”ז (בשם החזו”א) כדי להבין דין זה, יעו”ש. וע”ע בחזון איש (או”ח ס’ כ”ד אות כ”ז), שו”ת הר צבי (סימן נ’), אילת השחר (גיטין דף ט”ז), ובשונה הלכות (סימן ד’ ס”ק מ”ח), ואכמ”ל.
Rabbi Zakutinsky recently published a halacha sefer in English (with helpful Hebrew footnotes) addressing the laws and customs of the Jewish wedding, from the engagement period through shana rishona. Written for laymen and rabbis alike, The Gates of Joy elucidates and explains the halachos and customs of Ashkenazim, Sephardim, and Chassidim, including Chabad Chassidim. See a sample of The Gates of Joy here and email avizakutinsky@gmail.com to order. Say you saw it on OU Torah for a 25% discount!