The Kabbalas Panim at the Wedding
It is customary for the chosson and kallah to host pre-nuptial receptions shortly before the chuppah ceremony. This gives the guests time to greet the chosson and kallah and wish them mazal tov. These receptions are called the kabbalas panim. The kallah hosts a women’s reception in one room, while the chosson hosts a reception for the men in a nearby room. Because the chosson has the status of a king, people should all go visit and greet the chosson as they would if a king had come to town. In addition, the chosson and kallah are purified from all of their sins on their wedding day, all the guests go to see the face of someone who is without sin.
Common Customs
1. The custom is to serve refreshments and hors-d’ouevres at the kabbalas panim. (Shulchan Haezer 6:6) 2. The Shulchan Haezer writes that it is customary to have lit candles by the kabbalas panim. 3. The kallah sits on a distinctive, ornate throne-like chair. Her friends and family approach, wish her mazal tov and offer her words of encouragement. (see Malbim Shir Hashirim 3:9)
The Spiritual Aspects of The Kabbalas Panim
1. In most communities the kabbalas panim is a joyous time accompanied with upbeat music. In many chassidic communities, however, the kabbalas panim is a very somber time and a time for the chosson and kallah to grow spiritually and repent. The music is slower and more emotional and a badchan (comedian) delivers a mussar lesson.
שלחן העזר ח”ב דף י”ח ע”א, וז”ל: “ונוהגין הבדחנים לומר התעוררות להחו”כ לפני החופה”. וכ”כ בשו”ת תירוש ויצהר סימן ל’ וז”ל: “ויסופר אשר הגה”ק ר’ נתפלי צבי מראפשיץ כאשר הזמינו אותו שיבא לקבלת פנים ולסדר קידושין בעירו כנהוג, לא סידר הקידושין עד שראה אשר החתן לפני חופתו מוריד דמעות. פ”א היה נקרא לבית החתונה וראה אשר הגם שהבדחן הרבה לעורר את החתן בדברי מוסר להביאו לדמעות אבל לא הועיל מאומה והחתן לא הוריד דמעות כי לב החתן הי’ מוצק כברזל. הרה”ק הנ”ל המתין על בוש ולא חפץ לצאת להחופה ובכבודו ובעצמו עלה על ספסל ואמר, ידידי החתן! אני רואה אשר הבדחן לא הביא אותך לבכי’ לכן אני אהי’ הבדחן. ואספר לך מעשה שהי’, פ”א התרועו הצבי והצביה ביער והתעלסו באהבים. אכן פתעום עמד הצבי ממקומו ורצה לרוץ הלאה. הצבים נבהלה ואמרה אליו אהובי אנה תלך. והוא הראה לה כי מרחוק הולך הרובה איש ציד ולהקת כלבים מבוהלים סביבו. וכרגע היא שואלת אותו מתי נפגוש פעם שנית. ובהתפזו לברוח הוא משיב בקול רועד: אנכי חושב כי הפגישה השניה שלנו תהיה לדאבונינו בצל קורת הסוחר הקונה מהרובה עור בשרי עם עור בשרך. את המשל והנמשל הזה הבין החתן הזה וכמדקרת חרב ירד בלבו המאובן והיה אנוס עפ”י הדבור של הרה”ק לפתוח עפעפיו ואגלי דמעה החלו להתגלגל על לחייו. ואז צעק הה”ק מנגנים טלו כנורותיכם בידכם והשמיעו קול זמרה והשושבינים הוליכו החתן להחופה”. וע”ע בנטעי גבריאל על נישואין פרק י”ב ס”ק ט’ שהאריך מאוד בזה.
2. Some have the custom that the chosson recites a sermon during the kabbalas panim.
3. In many communities the custom is to allow the chosson to only say a few sentences before they interrupt him with singing. (see Divrei Yorah Munkatch vol. 1:1) On a simple level, this is done so as not to embarrass a chosson who is ignorant. Since every chosson is interrupted, one who is unlearned will not feel debased on his wedding day. (see Vayaged Moshe page 20)
4. There is, however, a deeper meaning to this interruption as well. The chosson and kallah represent Klal Yisroel and Hashem at the giving of the Torah at Har Sinai. Therefore, just as Hashem gave the Ten Commandments at Har Sinai, the chosson delivers a discourse on the Torah. Just as the Tablets bearing the commandments were broken, the discourse is also interrupted. There are, however, poskim who feel that interrupting the sermon is disrespectful and should not be done. (see Shulchan Haezer ibid.)
וכן בנטעי גבריאל על נישואין דף צ”ט, כתב: “והייתי פעם אצל קבלת פנים בנוכחות הגאון רבי אליעזר זילבער זצ”ל ואמר שמנהג ותיקין שחתן דורש בתורה לפני החופה, ולא הסכים שהבחורים יפסיקו בשירה באמצע הדרשה”. וכן בספר מנחה לחיים דף ל”א כתב: “ואמר הגר”ח קניבסקי שליט”א שהחזו”א סבר שמה שאין נוהגין ליתן לחתן לדבר דברי תורה, זהו בזיון התורה, לפחות שיגיד איזה שטיקל”. וכן עיין שם שהאריך בזה.
5. The custom among Chabad Chassidim is that during the kabbalas panim the chosson recites the chassidic sermon called maamer lecha dodi 5689. If he is unable to say the maamer then it should be said by either his father or his future father in law. (Sefer Haminhagim page 75)
6. The Lubavitcher Rebbe zt”l explains why this maamer is recited. He writes, “At my wedding, before the previous Rebbe started saying the Maamer Lecha Dodi, he said, ‘It is well known that at a wedding souls of the fathers come from the World of Truth, going back three generations – and this applies to all Jews – however, there are occasions (by the weddings of Rabbeim) when even more than three generations of souls are present. The recitation of this maamer actually serves as an invitation for these great souls to come to the wedding. A portion of this maamer is from the Alter Rebbe, a portion from the Mittler Rebbe, a portion from the Tzemach Tzedek, and a part from the son of the Tzemach Tzedek (the Rebbe Maharash) the great grandfather of the kallah. A part from the son of the Tzemach Tzedek (Reb Baruch Sholom) the great grandfather of the chosson, and a part from the Rebbe Rashash, the grandfather of the kallah.’ Certainly in the maamer there was something from the Previous Rebbe himself, although he did not state this explicitly. Since we walk in the ways of the previous Rebbe, it is correct that at every wedding (of those who are connected to the Rebbe) that before the chuppah the chosson or another person should say the maamer lecha dodi. Which as aforementioned has a part from all the Rabbeim, and this will serve as an invitation to the souls of all the Rabbeim to participate in the wedding.” (Toras Menachem vol. 8 page 218) [Following this reasoning, some wish to say the maamer lecha dodi 5714 which is a maamer of the Lubavitcher Rebbe zt”l (and also mentions all the other Rabbeim). This way all the Rabbeim, including the most recent Lubavitcher Rebbe zt”l, will be invited to the wedding.]
7. The Lubavitcher Rebbe zt”l explains that because this maamer is a form of invitation for the previous Rabbeim, it is incorrect to interrupt the chosson while saying the maamer. If he does not recite the maamer in its entirety he will not have invited all the Rabbeim.
אגרות קודש חי”ז דף צ”ח, וז”ל: “נכון הדבר אשר נוהגים אנ”ש בשנים האחרונות לחזור בחתונה המאמר לכה דודי, הנדפס בקונטרס דרושי חתונה פ”ט, והוא ע”פ דברי כ”ק מו”ח אדמו”ר אז שבמאמר זה נכללו תורתם של הרביין רבותינו נשיאינו החל מרבנו הזקן, וכפי שאמר אז, כ”ק מו”ר אדמו”ר, זהו בתור הזמנה שישתתפו בהחתונה. מזה מובן ג”כ שאין מקום כלל לקצר את המאמר או לחזור רק חלק ממנו, ובפרט שלא נסמן בהמאמר החלק של נשיא זה והחלק של נשיא זה, וכשיקצרו או יאמרו רק חלק, הרי אין ידוע מה שיחסר עי”ז ובכל אופן ברור שחסר. ובמקומות שנהגו שמפסיקים באמצע המאמר, בכלל כבר אמרו שמנהג זה יש לבטלו, שהרי הוא היפך כבוד התורה, אף שמלמדים זכות משום שלא לבייש את מי שאין לו, הרי כבר הי’ מעשה בפולין ואז הורה כ”ק מו”ח אדמו”ר, שבמקום שרוצים דוקא לקיים המנהג, הנה יחזור מקודם המאמר כולו, ואחרי כן יתחיל עוד הפעם ויפסיקוהו אז”. וע”ע באגרות קודש חט”ו דף ת”א ומה שכתב בזה.
Rabbi Zakutinsky recently published a halacha sefer in English (with helpful Hebrew footnotes) addressing the laws and customs of the Jewish wedding, from the engagement period through shana rishona. Written for laymen and rabbis alike, The Gates of Joy elucidates and explains the halachos and customs of Ashkenazim, Sephardim, and Chassidim, including Chabad Chassidim. See a sample of The Gates of Joy here and email avizakutinsky@gmail.com to order. Say you saw it on OU Torah for a 25% discount!