Pas Akum (part 4)
(Before reading this post please read Pas Akum part 1, part 2, and part 3)
Jewish Participation In The Baking Process
1. The prohibition of pas akum applies only if a non-Jew did the entire baking process. However, if a Jew contributed significantly the bread is considered pas yisroel.
2. There are three significant acts involved in the baking process: kindling the fire (or, in modern ovens, turning on the oven), placing the bread into the oven, and stoking the coals. If a Jew does any of these, the bread is considered pas yisroel. Therefore, if a non-Jew kindled the fire and placed the bread into the oven and a Jew merely stoked the coals once, the bread is pas yisroel. Nowadays, if a Jew were to turn off the oven before the bread is fully baked and turn it on again, the bread is pas yisroel.
3. As noted above, if a non-Jew lights a fire and places dough onto the fire and a Jew stokes the coals then the bread is pas yisroel. The Rambam explains that stoking the coals is sufficient because it serves as a indicator that this fire could not be used to cook food for Jews without a Jew’s participation. He therefore rules that since a indicator is all that is required and not that the Jew actually contribute to the cooking of the food, any minimal heker including “throwing a toothpick” into the fire would suffice. The Rosh argues that there is no indication in the Gemara that such a minimal participation is acceptable. The Shulchan Aruch rules in accordance with the Rambam.
4. According to the Pri Chadash (18) one may l’chatchila rely on the opinion of the Rambam and Shulchan Aruch and throw a toothpick in the fire. However, the Aruch Hashulchan (27) maintains that one should only rely on throwing in a toothpick in a case of absolute necessity. Rather, one who wishes to prevent pas akum should initially do one of the three more significant acts (kindling the oven, placing the bread into the oven, or stoking the coals). In modern terms, in this author’s view, if one only slightly raises the flame or temperature of the oven it is similar to “throwing a toothpick” in the fire. However, if one raises the fire a significant amount it is similar to stoking the coals. (See also Chelkas Binyamin 88)
5. If a Jew participates in the baking process the bread is permissible, even if the rest of the baking process was completed by a non-Jewish baal habaayis.
6. It should be noted that regarding pas akum all agree that if a Jew lit the fire then the bread is pas yisroel. However, regarding bishul akum the Shulchan Aruch is of the opinion that turning on the fire does not suffice to create bishul yisroel.
Timers:
7. Harav Yitzchak Weiss zt”l (Minchas Yitzchak 4:28:4) writes that if a Jew set a timer that will ignite the oven, this is considered as if the Jew turned the oven and permits the bread even if a non-Jew placed it in the oven. Harav Shmuel Wosner shlit”a (Shevet Halevi 9:164), however, questions whether turning on the fire using a timer suffices, as the Jew is merely turning on the fire in an indirect way (grama). Harav Weiss acknowledges that the fire is being turned on indirectly, yet he feels that turning on the fire indirectly suffices.
8. Interestingly, the method that the OU recommends to accomplish pas yisroel is for the bakery to install an electric panel by a designated oven that enables that oven to be turned on off-site by a rabbinic field representative using a remote control telephone hook-up. This system meets the strictest of the kosher pas yisroel requirements and has received great approbation among leading rabbinic authorities. The device is known as the “Shain system,” named after a Rabbi Shain who made this innovation. It seems that even Harav Wosner would agree to the use of this device since the fire is turned on immediately by the Jew it is deemed as turning on the fire directly. As apposed to the use of a timer where, due to the delay, the Jew’s participation is deemed indirect.
9. However, Harav Moshe Heinemen shlit”a, in an article published on the Star-K website writes, “Can bishul Yisroel be achieved by setting a timer that will ignite the oven at set intervals? No. Since the Yehudi does not perform direct lighting of the oven it would not qualify for bishul Yisroel. In commercial settings (e.g. hotels, hospitals or factories) where large boilers provide the steam for the cooking equipment, bishul Yisroel requirements would be fulfilled if the Yehudi flips a switch or presses a button that directly ignites a boiler. If the action that is done by the Yehudi causes an indirect lighting of the oven, that action would not qualify for bishul Yisroel. Hence, dialing a number that in turn trips a switch that in turn lights an oven would be considered a “grama,” an indirect action that would not qualify for bishul Yisroel.” Harav Heinemen rules in accordance with Harav Wosner that lighting in an indirect way does not create bishul yisroel. In addition he seems to invalidate the Shain system, cited above, as he feels that this too is an indirect form of lighting. In Harav Belsky’s defense, most authorities maintain, regarding the laws of Shabbos, that an action that happens instantaneous can hardly be qualified as a grama.
כן מצאתי סברא זו במקום אחר בשו”ת ציץ אליעזר. שבסוף חלק ד’ מתשובותיו הביא הלכה בשם החזון איש בנוגע לממטרות, שמותר לפתוח את ברזי ההשקאה בשדה בערב שבת קודם הדלקת הנרות ולהשאירם פתוחים כל מה שצריך “וקודם שיסגור הברזים יסגור את הברז של הצנור הראשי המספק מים לכל הממטרות כדי שלא יגבר לחץ המים בצנור אחד השאר פתוח ע”י שסוגר את שני”, ע”כ. ובתשובותיו שבחלק ה’ (סימן ו’) הביא מכתב מהגאון רבי צבי פסח פראנק זצ”ל שיצא לחלוק על החזו”א מכמה טעמים וכתב דחומרא זו אין פנים בהלכה, וכתב: “ראשית אין סברא שסגירת בר זה יגרום להגדיל השטף בברז השני שע”פ רוב יש מים הרבה די להמיר, ובאשקיל עליה בידקא דמיא אמרינן דכחו לא הוי אלא כח ראשון לבד, ובנ”ד הוי כבר יש מים בהצינור ששוטפים והולכים להזרעים גם מקודם שנסגר הברז בביתו ושוב מה שיצאו הרי הם כח שני ולא כחו הוא”, עכ”ל הגרצפ”פ. וכתב ע”ז הציץ אליעזר בלשון זה: “ובנוגע לטענה השניה די”ל דזה לא הוי כחו מכיון שיש כבר מים בהצינור ששוטפים והולכים להזרעים גם מקודם, נראה דיש מקום לדון ולומר דכ”ז היה ניחא אילו זרמת המים לא היו מתגברים מיד על אתר עם סגירת האדם את הברז, אבל מכיון שמתגברים על אתר מבלי שהיה כל שהו א”כ י”ל דכל בכגון דא מכיון שהכל בא מיד בפעם אחת ופעולה אחת דהיינו ע”י גרמת פעולתו, לא נחשב זה כח כחו כי אם כחו ממש וכו’ וכעין זה מובא גם בשם הדר”ג (שליט”א) [זצ”ל] בספר שביתת השבת (מלאכת טוחן אות נ”ז) לענין גדר גרמא, שכתב להוכיח דלענין חיוב במלאכת שבת דלא ליהוי גרמא תליא אי התחלת המלאכה נעשית תיכף עם סילוק ידים, דאי נעשית תיכף תו לא חשיב גרמא”, ע”ש.
ואגב ראינן דהגרצפ”פ ע”כ קסובר דשפיר שייך גרמא אף אי המעשה מתחלת מיד עם סילוק הידים, וממילא מובן דלשיטתו שפיר יכולים לומר בחשמל דהוי גרמא אף דנעשית מיד, אך צ”ע כי הגרצפ”פ בעצמו בתשובה הנדפס בספר שביתת השבת מפלפל ולומר דכל היכא דהתחלת המעשה נעשית תיכף עם סילק ידים ל”ה גרמא, וכמציין הבעל צי”א, ע”ש, ואולי חזר בו, וצ”ע
. ושו”מ בשו”ת יביע אומר (ח”א או”ח ס’ י”ט אות ב’) שהביא הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל משו”ת זרע אמת (ס’ מ”ד) שעמד על הסתירה דבשבת (קכ:) אמרינן, לא תעשה כל מלאכה, עשייה הוא דאסור הא גרמא שרי, ואילו בב”ק (ס.) אמרינן, דזורה ורוח מסייעתו, אע”ג דלגבי נזיקין פטור דהוי גרמא בנזקין, לענין שבת חייב, דמלאכת מחשבת אסרה תורה. ותירץ דהיכא דהוי גרמא דלא עביד מעשה בשעת המלאכה רק עושה מעשה ואחר זמן ע”י מעשיו גרם שתעשה המלאכה מאליה ע”י ד”א, כגון במחיצות הכלים שמלאים מים, זוהי גרמא המותרת לענין שבת, אבל כשהוא עם המאלכה כגון זורה ורוח מסייעתו חייב, ע”ש. וע”פ דבריו הוכיח הגר”ע יוסף זצ”ל בנדידונו שם (לענין השתמשות במגביר רם קול ביו טוב) דאינו מקרי גרמא כשנעשית המלאכה תיכף, וז”ל: “ודון מינה ואוקי באתרין, שכיון שתיכף ומיד נעשית מלאכת ההבערה והכבוי ברוח שפתיו אין זה חשיב גרמא, ועשייה ממש הוא”, ע”כ. וכ”כ בשו”ת חלק לוי (חאו”ח ס”ס צ”ג), שכל שהפעולה נרגשת מיד חשיב כחו ולא גרמא, וכתב כן בדברי רש”י סנהדרין הנ”ל.
Rabbi Zakutinsky recently published a halacha sefer in English (with helpful Hebrew footnotes) addressing the laws and customs of the Jewish wedding, from the engagement period through shana rishona. Written for laymen and rabbis alike, The Gates of Joy elucidates and explains the halachos and customs of Ashkenazim, Sephardim, and Chassidim, including Chabad Chassidim. See a sample of The Gates of Joy here and email avizakutinsky@gmail.com to order. Say you saw it on OU Torah for a 25% discount!