יט כוהן שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שהמעשרות שלה שלי לעולם הרי הן שלו כיון שאמר על מנת נעשה כמי ששייר מקום המעשר ואם מת הכוהן הרי בנו כשאר הכוהנים ואם אמר לו על מנת שהמעשרות לי ולבני מת הוא ייטלם בנו על מנת שהמעשרות שלי כל זמן שהיא לפניך מכרה לאחר אף על פי שחזר ולקחה אין לכוהן אותם המעשרות

כ ישראל שקיבל שדה מכוהן ולוי ואמר לו על מנת שהמעשרות שלי ארבע או חמש שנים מותר על מנת שהן שלי לעולם אסור שאין כוהן עושה כוהן

וכן בן לוי שהיה עליו חוב לישראל לא יהיה ישראל זה גובה מאחרים ומפריש עד שייפרע כנגד חובו שאין לוי זה עושה בעל חוב שלו כלוי אחר שיגבה מעשר מאחרים