ז כל העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כאחד והיה אחד מהן מין טהורה והשני מין טמאה הרי זה לוקה בכל מקום שנאמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו אחד החורש או הזורע או המושך בהן עגלה או אבן כאחד ואפילו משכן כאחד או הנהיגן כאחד ואפילו בקול לוקה שנאמר יחדיו מכל מקום אבל המזווגן פטור עד שימשוך או ינהיג

ח ואחד שור וחמור ואחד כל שני מינין שאחד טמא ואחד טהור בין בהמה עם בהמה כחזיר עם הכבש או חיה עם חיה כיחמור עם הפיל או חיה עם בהמה ככלב עם העז או צבי עם החזיר וכיוצא בהם על כל אלו לוקה מן התורה שהחיה בכלל בהמה היא כמו שביארנו במאכלות אסורות אבל מדברי סופרים כל שני מינין שהן כלאיים בהרבעה אסורים לחרוש בהן כאחד ולמשוך אותן ולהנהיגן ואם עשה בהן מלאכה כאחד או משך או הנהיג מכין אותו מכת מרדות ואסור להנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים כגון עז עם שיבוט ואם עשה פטור