Parshas V'Zos HaBracha - Shishi (Chasan Torah)
(כז) מְעֹנָהֿ֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ (כח) וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃ (כט) אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}
(כז) מְדוֹר אֱלָהָא דִי מִלְּקַדְמִין בְּמֵימְרֵיהּ מִתְעֲבֵד עָלְמָא וְתָרִיךְ מִקֳּדָמָךְ סָנְאָה וַאֲמַר שֵׁצִי: (כח) וּשְׁרָא יִשְׂרָאֵל לְרָחְצָן בִּלְחוֹדוֹהִי כְּעֵין בִּרְכְּתָא דִבָרֵכִנּוּן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן לְאַרְעָא עָבְדָא עִבוּר וַחֲמָר אַף שְׁמַיָּא דִעִלָּוֵיהוֹן יְשַׁמְּשֻׁנּוּן בְּטַלָּא: (כט) טוּבָךְ יִשְׂרָאֵל לֵית דִּכְוָתָךְ עַמָּא דְּפֻרְקָנֵיהּ מִן קֳדָם יְיָ תַּקִּיף בְּסַעְדָּךְ וּדְמִן קֳדָמוֹהִי נִצְחָן גִּבַּרְוָתָךְ וִיכַדְּבוּן סָנְאָךְ לָךְ וְאַתְּ עַל פְּרִיקַת צַוְּארֵי מַלְכֵיהוֹן תִּדְרֹךְ:
27. the abode of God, Who precedes all, Who created the world through His word. He drove the hater from before you, and said, ‘Destroy!’ 28. Israel dwelled securely alone, according to the blessing that their father Yaakov blessed them, in a land that generates grain and wine; also, the heavens[1] that are above them will serve them with dew. 29. You are fortunate, Israel! There is none like you,[2] a people whose salvation is from before Hashem, mighty in your aid, and from before Whom (come) the victories of your power! Your haters will lie to you, and you will tread upon the vertebrae of their kings’ necks.”
Chapter 34
(א) וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ (ב) וְאֵת֙ כׇּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃ (ג) וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵח֛וֹ עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ (ד) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ (ה) וַיָּ֨מׇת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־יְהֹוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃ (ו) וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ז) וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ (ח) וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ (ט) וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (י) וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ (יא) לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃ (יב) וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
(א) וּסְלֵק משֶׁה מִמֵּישְׁרָא דְמוֹאָב לְטוּרָא דִנְבוֹ רֵישׁ רָמָתָא דִּי עַל אַפֵּי יְרֵחוֹ וְאַחְזְיֵיהּ יְיָ יָת כָּל אַרְעָא יָת גִּלְעָד עַד דָּן: (ב) וְיָת כָּל נַפְתָּלִי וְיָת אַרְעָא דְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְיָת כָּל אַרְעָא דִיהוּדָה עַד יַמָּא מַעַרְבָא: (ג) וְיָת דָּרוֹמָא וְיָת מֵישְׁרָא בִּקְעֲתָא דִירֵחוֹ קַרְתָּא דְדִקְלַיָּא עַד צֹעַר: (ד) וַאֲמַר יְיָ לֵיהּ דָּא אַרְעָא דִּי קַיֵּמִית לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמֵימָר לִבְנָיךְ אֶתְּנִנַּהּ אַחֲזִיתָךְ בְּעֵינָיךְ וּלְתַמָּן לָא תְעִבַּר: (ה) וּמִית תַּמָּן משֶׁה עַבְדָּא דַיְיָ בְּאַרְעָא דְמוֹאָב עַל מֵימְרָא דַיְיָ: (ו) וּקְבַר יָתֵיהּ בְּחֵילָתָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב לָקֳבֵל בֵּית פְּעוֹר וְלָא יְדַע אֱנַשׁ יָת קְבֻרְתֵּיהּ עַד יוֹמָא הָדֵין: (ז) וּמשֶׁה בַּר מְאָה וְעַשְׂרִין שְׁנִין כַּד מִית לָא כְהַת עֵינוֹהִי וְלָא שְׁנָא זִיו יְקָרָא דְאַפּוֹהִי: (ח) וּבְכוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָּא דְמוֹאָב תְּלָתִין יוֹמִין וּשְׁלִימוּ יוֹמֵי בְכִיתָא אֶבְלָא דְמשֶׁה: (ט) וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְלֵי רוּחַ חָכְמְתָא אֲרֵי סְמַךְ משֶׁה יָת יְדוֹהִי עֲלוֹהִי וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲבָדוּ כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ יָת משֶׁה: (י) וְלָא קָם נְבִיָּא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה דִּי אִתְגְּלִי לֵיהּ יְיָ אַפִּין בְּאַפִּין: (יא) לְכָל אָתַיָּא וּמוֹפְתַיָּא דִּי שָׁלְחֵיהּ יְיָ לְמֶעְבַּד בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עַבְדּוֹהִי וּלְכָל אַרְעֵיהּ: (יב) וּלְכֹל יְדָא תַקֶּפְתָּא וּלְכֹל חֵזְוָנָא רַבָּא דִּי עֲבַד משֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:
1. Moshe ascended from the plains of Moav to Mount N’vo, to the summit of Pisgah that is opposite Jericho. Hashem showed him all the land – the Gilad until Dan, 2. and all Naftali, and the land of Efraim and Menashe, and all the land of Yehuda until the western sea,[3] 3. and the south, and the plain – the valley of Jericho, the city of date palms – until Tzoar. 4. Hashem said to him, “This is the land that I swore to Avraham, to Yitzchak and to Yaakov, saying, ‘I will give it to your descendants.’[4] I have let you see it with your eyes, and there you shall not cross.” 5. Moshe the servant of Hashem died there, in the land of Moav, by the word[5] of Hashem. 6. He buried him in the valley in the land of Moav, opposite Beis Peor, and no man knows his gravesite until this very day. 7. Moshe was 120 years old at his death; his eye hadn’t weakened and the aura of glory of his face hadn’t changed.[6] 8. The children of Israel cried for Moshe in the plains of Moav (for) 30 days. The days of crying for mourning Moshe ended. 9. And Yehoshua son of Nun was filled with a spirit of wisdom because Moshe had laid his hands upon him. The children of Israel accepted from him and they did as Hashem had commanded Moshe. 10. There never arose again a prophet in Israel like Moshe, that Hashem was revealed to him face to face, 11. for all the signs and the wonders that Hashem sent him to perform in the land of Egypt, to Pharaoh and to all his servants and to all his land, 12. and for all the strong hand and for all the great vision that Moshe performed in the eyes of all Israel.
[1] Rather than “his heavens.”
[2] As opposed to “Who is like you?”
[3] i.e., the Mediterranean. (See note on Deut. 11:34.)
[4] Chumash: “seed.”
[5] Chumash: “mouth.”
[6] Chumash: “his freshness hadn’t diminished.”
Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!
Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!
Two-volume set on Kodesh Press!