Parshas Eikev - Sheini
(יא) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ (יב) פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ (יג) וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ (יד) וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ (טו) הַמּוֹלִ֨יכְךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ (טז) הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ (יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ (יח) וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
(יא) אִסְתַּמַּר לָךְ דִּילְמָא תִתְנְשֵׁי יָת דַּחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ בְּדִיל דְּלָא לְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי וּקְיָמוֹהִי דִּי אֲנָא מְפַקְּדָךְ יוֹמָא דֵין: (יב) דִּילְמָא תֵיכוּל וְתִשְׂבַּע וּבָתִּין שַׁפִּירִין תִּבְנֵי וְתֵיתֵב: (יג) וְתוֹרָךְ וְעָנָךְ יִסְגּוּן וְכַסְפָּא וְדַהֲבָא יִסְגֵּא לָךְ וְכֹל דִּי לָךְ יִסְגֵּא: (יד) וִירִים לִבָּךְ וְתִנְשֵׁי יָת דַּחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִּי אַפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדוּתָא: (טו) דְּדַבְּרָךְ בְּמַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא אֲתַר חֵיוָן קָלָן וְעַקְרַבִּין וּבֵית צַחֲוָנָא אֲתַר דִּי לֵית מַיָּא דְּאַפֵּק לָךְ מַיָּא מִטִּנָּרָא תַּקִּיפָא: (טז) דְּאוֹכָלָךְ מַנָּא בְּמַדְבְּרָא דִּי לָא יָדְעוּן אֲבָהָתָךְ בְּדִיל לְעַנָּיוּתָךְ וּבְדִיל לְנַסָּיוּתָךְ לְאוֹטָבָא לָךְ בְּסוֹפָךְ: (יז) וְתֵימַר בְּלִבָּךְ חֵילִי וּתְקֵף יְדִי קְנוֹ לִי יָת נִכְסַיָּא הָאִלֵּין: (יח) וְתִדְכַּר יָת יְיָ אֱלָהָךְ אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֵצָה לְמִקְנֵי נִכְסִין בְּדִיל לְקַיָּמָא יָת קְיָמֵיהּ דִּי קַיִּים לַאֲבָהָתָךְ כְּיוֹמָא הָדֵין:
11. Guard yourself lest you forget the reverence for Hashem your God in order that (you) not observe His commandments, His laws and His statutes, which I command you today. 12. Lest you eat and be satisfied, and build pleasing houses and dwell (in them), 13. and your herds and flocks will increase, and silver and gold will increase to you, and everything you have will increase, 14. and your heart grow haughty[1] and you forget the reverence for Hashem your God, Who took you out from the land of Egypt, from the house of slavery,[2] 15. Who led you through the great and terrible wilderness, a place (of) snakes, fiery serpents and scorpions, and a place of thirst[3] that lacks water, Who brought forth water for you from the strong rock;[4] 16. the One Who fed you manna in the wilderness, which your fathers didn’t know, in order to afflict you and in order to test you to benefit you in your end, 17. and you say in your heart, ‘My power and the might of my hand got these possessions[5] for me.’ 18. Remember Hashem your God, because He is the One Who gives you the insight to acquire possessions,[6] in order to uphold His covenant that He swore to your fathers, as this very day.
(יט) וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃ (כ) כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}
(יט) וִיהֵי אִם מִנְשָׁאָה תִנְשֵׁי יָת דַּחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָּא וְתִפְלְחִנּוּן וְתִסְגּוּד לְהוֹן אַסְהֵדִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי מֵיבַד תֵּיבְדוּן: (כ) כְּעַמְמַיָּא דִּי יְיָ מֹאבִיד מִקָּדָמֵיכוֹן כֵּן תֵּיבְדוּן חֳלַף דִּלָא קַבֶּלְתּוּן בְּמֵימְרָא דַּיְיָ אֱלָהֲכוֹן:
19. It will be, if you forget the reverence for Hashem your God and walk after the errors of the nations, and serve them and bow down to them, I witness against you today that you will surely perish. 20. Like the nations that Hashem will cause to perish before you, so shall you perish in exchange for you not accepting the word of Hashem your God.
Chapter 9
(א) שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ (ב) עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ (ג) וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֽוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה לָֽךְ׃
(א) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתְּ עָבֵר יוֹמָא דֵין יָת יַרְדְּנָא לְמֵעַל לְמֵירַת עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִּיפִין מִנָּךְ קִרְוִין רַבְרְבָן וּכְרִיכָן עַד צֵית שְׁמַיָּא: (ב) עַם רַב וְתַקִּיף בְּנֵי גִבָּרַיָּא דִּי אַתְּ יְדַעַתְּ וְאַתְּ שְׁמַעַתְּ מָן יִכּוּל לְמֵיקַם קֳדָם בְּנֵי גִבָּרַיָּא: (ג) וְתִדַּע יוֹמָא דֵין אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא דְעִבַר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ אֶשָּׁא אָכְלָא הוּא יְשֵׁצִנּוּן וְהוּא יְתָרֵכִנּוּן קֳדָמָךְ וּתְתָרֵכִנּוּן וְתוֹבְדִנּוּן בִּפְרִיעַ כְּמָא דִי מַלִּיל יְיָ לָךְ:
1. Listen, Israel: you cross the Jordan today, to come to inherit nations greater and more numerous than you – great and fortified cities towards the heavens[7] – 2. a great and strong[8] people – the children of the mighty,[9] of whom you know and of whom you have heard, ‘Who can stand before the children of the mighty?’ 3. Know today that Hashem your God, He crosses[10] before you – His word is a consuming fire. He will destroy them and He will break[11] them before you; you will drive them (out) and eliminate them quickly, as Hashem spoke to you.
[1] Literally “high.”
[2] Rather than “slaves.”
[3] Rather than “an arid land.”
[4] Chumash: “the flint rock.”
[5] Rather than “made this wealth.”
[6] Chumash: “the power to make wealth.”
[7] As opposed to “in the heavens.”
[8] Rather than “tall.”
[9] Chumash: “the children of Anak.”
[10] Onkelos removes the prefix hei (meaning “the”), which renders the Hebrew “He is the One Who crosses.”
[11] Rather than “conquer.”
Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!
Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!
Two-volume set on Kodesh Press!