Parshas Devarim - Chamishi
(ב) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ג) רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ (ד) וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ (ה) אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ (ו) אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ (ז) כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃ (ח) וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר {ס} וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃ (ט) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ (י) הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃ (יא) רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ (יב) וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם׃ (יג) עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ (יד) וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כׇּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם׃ (טו) וְגַ֤ם יַד־יְהֹוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ (טז) וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ {ס}
(ב) וַאֲמַר יְיָ לִי לְמֵימָר: (ג) סַגִּי לְכוֹן דְּאַקֶּפְתּוּן יָת טוּרָא הָדֵין אִתְפְּנִיּוּ לְכוֹן צִפּוּנָא: (ד) וְיָת עַמָּא פַּקֵּד לְמֵימַר אַתּוּן עָבְרִין בִּתְחוּם אֲחוּכוֹן בְּנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וְיִדְחֲלוּן מִנְּכוֹן וְתִסְתַּמְּרוּן לַחֲדָא: (ה) לָא תִתְגָּרוּן בְּהוֹן אֲרֵי לָא אֶתֵּן לְכוֹן מֵאַרְעֲהוֹן עַד מִדְרַךְ פַּרְסַת רִגְלָא אֲרֵי יְרֻתָּא לְעֵשָׂו יְהָבִית יָת טוּרָא דְשֵׂעִיר: (ו) עִבוּרָא תִזְבְּנוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתֵיכְלוּן וְאַף מַיָּא תִּכְרוּן מִנְּהוֹן בְּכַסְפָּא וְתִשְׁתּוּן: (ז) אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּרְכָךְ בְּכָל עֹבַד יְדָךְ סַפֶּק לָךְ צָרְכָּךְ בְּמֵהֱכָךְ לְמַדְבְּרָא רַבָּא הָדֵין דְּנַן אַרְבְּעִין שְׁנִין מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ בְּסַעֲדָּךְ לָא מְנַעְתָּא מִדָּעַם: (ח) וַעֲבַרְנָא מִקֳּדָם אֲחוּנָא בְנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר מֵאֹרַח מֵישְׁרָא מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וְאִתְפְּנֵינָא וַעֲבַרְנָא אֹרַח מַדְבְּרָא דְמוֹאָב: (ט) וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תְצוּר עַל מוֹאָבָאֵי וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעְבַּד עִמְּהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּן לָךְ מֵאַרְעֵיהּ יְרֻתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהָבִית יָת לְחָיָת יְרֻתָּא: (י) אֵימְתָנֵי מִלְּקַדְמִין יְתִיבוּ בַהּ עַם רַב וְסַגִּי וְתַקִּיף כְּגִבָּרַיָּא: (יא) גִּבָּרָאֵי מִתְחַשְּׁבִין אַף אִנּוּן כְּגִבָּרָאֵי וּמוֹאָבָאֵי יִקְרַן לְהוֹן אֵימְתָנֵי: (יב) וּבְשֵׂעִיר יְתִיבוּ חֹרָאֵי מִלְּקַדְמִין וּבְנֵי עֵשָׂו תָּרֵכֻנּוּן וְשֵׁצָיֻנּוּן מִקָּדָמֵיהוֹן וִיתִיבוּ בְּאַתְרֵיהוֹן כְּמָא דִי עֲבַד יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא יְרֻתָּתֵיהּ דִּיהַב יְיָ לְהוֹן: (יג) כְּעַן קוּמוּ וְעִבָרוּ לְכוֹן יָת נַחֲלָא דְזָרֶד וַעֲבַרְנָא יָת נַחֲלָא דְזָרֶד: (יד) וְיוֹמַיָּא דִּי הַלֶּכְנָא מֵרְקַם גֵּיאָה עַד דִּי עֲבַרְנָא יָת נַחֲלָא דְזֶרֶד תְּלָתִין וְתַמְנֵי שְׁנִין עַד דְּסַף כָּל דָּרָא גֻּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא מִגּוֹ מַשְׁרִיתָא כְּמָא דִי קַיִּים יְיָ לְהוֹן: (טו) וְאַף מָחָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת בְּהוֹן לְשֵׁצָיוּתְהוֹן מִגּוֹ מַשְׁרִיתָא עַד דִּשְׁלִימוּ: (טז) וַהֲוָה כַּד שְׁלִימוּ כָּל גֻּבְרֵי מְגִיחֵי קְרָבָא לִמְמַת מִגּוֹ עַמָּא:
2. Hashem said to me, saying, 3. ‘You have circled this mountain long enough; turn yourselves northward, 4. and command the people, saying: You are passing through the border of your brethren, the children of Eisav, who dwell in Seir. They will be afraid of you, and you shall guard yourselves well. 5. Do not provoke them because I will not give you from their land (even) as much as the sole of a foot can tread because I have given Mount Seir to Eisav as an inheritance. 6. You shall buy grain[1] from them for money and you shall eat, and also water you shall buy from them for money and you shall drink.’ 7. Because Hashem your God has blessed you in all the works of your hand; He supplied your needs for you in your walking through this great wilderness. These 40 years the word of Hashem your God was your help; you haven’t lacked anything. 8. We passed from our brethren, the children of Eisav who dwell in Seir, from the road of the plain, away from Eilat and from Etzion Gaver;[2] we turned and passed by way of the Moav wilderness. 9. Hashem said to me, ‘Do not attack the Moabites[3] and do not provoke to make war with them because I will not give you from their land as an inheritance, because to the children of Lot I have given L’chayas[4] as an inheritance. 10. The terrifying[5] formerly dwelled in it, a great and numerous people, and (as) strong[6] as the mighty.[7] 11. They are considered mighty – even they, like the mighty[8] – and the Moabites called them terrifying. 12. And in Seir the Chorim formerly dwelled, and the children of Eisav displaced them, and destroyed them from before them. They dwelled in place of them as Israel did to the land of its inheritance that Hashem gave to them. 13. Now arise and cross the Zared valley!’ And we crossed the Zared valley. 14. The days that we traveled from R’kam Geiah until we crossed the Zered valley (were) 38 years, until the entire generation, men who fight (in) war,[9] ended from among the camp, as Hashem had sworn to them. 15. And also, a blow from before Hashem[10] was against them, to destroy them from among the camp until they were finished. 16. It happened when all the men who fight (in) war were finished dying from among the people,
(יז) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (יח) אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־עָֽר׃ (יט) וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּ֠ן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃ (כ) אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ (כא) עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ (כב) כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (כג) וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ (כד) ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ֠ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃ (כה) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ (כו) וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃ (כז) אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ (כח) אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃ (כט) כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ (ל) וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
(יז) וּמַלִּיל יְיָ עִמִּי לְמֵימָר: (יח) אַתְּ עָבֵר יוֹמָא דֵין יָת תְּחוּם מוֹאָב יָת לְחָיָת: (יט) וְתִקְרַב לָקֳבֵל בְּנֵי עַמּוֹן לָא תְצוּר עֲלֵיהוֹן וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעְבַּד עִמְּהוֹן קְרָב אֲרֵי לָא אֶתֵּן מֵאַרְעָא בְנֵי עַמּוֹן לָךְ יְרֻתָּא אֲרֵי לִבְנֵי לוֹט יְהָבִתַּהּ יְרֻתָּא: (כ) אַרְעָא גִבָּרַיָּא מִתְחַשְּׁבָא אַף הִיא גִּבָּרָאֵי יָתִיבוּ בַהּ מִלְּקַדְמִין וְעַמּוֹנָאֵי קְרַן לְהוֹן חֻשְׁבָּנֵי: (כא) עַם רַב וְסַגִּי וְתַקִּיף כְּגִבָּרַיָּא וְשֵׁצִנּוּן יְיָ מִקֳּדָמֵיהוֹן וְתָרֵכֻנּוּן וִיתִיבוּ בְאַתְרֵיהוֹן: (כב) כְּמָא דִי עֲבַד לִבְנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר דִּי שֵׁצֵי יָת חוֹרָאֵי מִקֳּדָמֵיהוֹן וְתָרֵכֻנּוּן וִיתִיבוּ בְאַתְרֵיהוֹן עַד יוֹמָא הָדֵין: (כג) וְעַוָּאֵי דְּיָתְבִין בִּדְפִיחַ עַד עַזָּה קַפּוּטְקָאֵי דִּנְפָקוּ מִקַּפּוּטְקַיָּא שֵׁצֻנּוּן וִיתִיבוּ בְאַתְרֵיהוֹן: (כד) קוּמוּ טוּלוּ וְעִבָרוּ יָת נַחֲלָא דְאַרְנֹן חֲזֵי דִמְסָרִית בִּידָךְ יָת סִיחוֹן מַלְכָּא דְחֶשְׁבּוֹן אֱמֹרָאָה וְיָת אַרְעֵיהּ שָׁרֵי לְתָרָכוּתֵיהּ וְאִתְגָּרֵי לְמֶעְבַּד עִמֵּיהּ קְרָבָא: (כה) יוֹמָא הָדֵין אֱשָׁרֵי לְמִתַּן זֻעְתָּךְ וְדַחַלְתָּךְ עַל אַפֵּי עַמְמַיָּא דִּי תְחוֹת כָּל שְׁמַיָּא דִּי יִשְׁמְעוּן שִׁמְעָךְ וִיזוּעוּן וְיִדְחֲלוּן מִן קֳדָמָךְ: (כו) וּשְׁלָחִית אִזְגַּדִּין מִמַּדְבְּרָא דִקְדֵמוֹת לְוָת סִיחוֹן מַלְכָּא דְחֶשְׁבּוֹן פִּתְגָּמֵי שְׁלָמָא לְמֵימָר: (כז) אֵעִבַּר בְּאַרְעָךְ בְּאָרְחָא בְּאָרְחָא אֵזֵל לָא אֶסְטֵי יַמִּינָא וּשְׂמָאלָא: (כח) עִבוּרָא בְכַסְפָּא תְּזַבֶּן לִי וְאֵיכוּל וּמַיָּא בְּכַסְפָּא תִּתֶּן לִי וְאֶשְׁתֵּי לְחוֹד אֵעִבַר בְּרַגְלָי: (כט) כְּמָא דִי עֲבָדוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וּמוֹאָבָאֵי דְּיָתְבִין בִּלְחָיָת עַד דְּאֵעִבַר יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דַּיְיָ אֱלָהָנָא יָהֵב לָנָא: (ל) וְלָא אָבֵי סִיחֹן מַלְכָּא דְחֶשְׁבּוֹן לְמִשְׁבְּקָנָא לְמֶעְבַּר בִּתְחוּמֵיהּ אֲרֵי אַקְשֵׁי יְיָ אֱלָהָךְ יָת רוּחֵיהּ וְתַקִּיף יָת לִבֵּיהּ בְּדִיל לְמִמְסְרֵיהּ בִּידָךְ כְּיוֹמָא הָדֵין:
17. Hashem spoke with me, saying, 18. ‘Today you are crossing the border of Moav: L’chayas. 19. You will come close opposite the children of Ammon. Do not attack them and do not provoke to make war with them because I will not give from the land of the children of Ammon to you as an inheritance because I have given it the children of Lot as an inheritance. 20. It is also considered the land of the mighty;[11] (the) mighty formerly dwelled in it, and the Ammonites called them Chushbanei,[12] 21. a great and numerous people, and (as) strong as the mighty.[13] Hashem destroyed them from before them, and they displaced them and settled in place of them. 22. As (Hashem) did for the children of Eisav who dwell in Seir, that He destroyed the Chorites[14] from before them, and they displaced them and settled in place of them, until this very day, 23. and the Avim who dwelled in R’fiach[15] until Gaza – Kaputkaei who come out from Kaputk’ya[16] – He destroyed them and they settled in place of them. 24. Arise! Travel and cross the Arnon valley! See that I deliver into your hand Sichon, king of Cheshbon, the Amorite and his land. Begin to displace him; provoke to make war with him. 25. This day I begin to place trembling (because) of you[17] and fear of you on the face of the peoples who are under all the heavens, who will hear (of) your fame, and tremble and fear before you.’ 26. I sent messengers from the K’deimos wilderness to Sichon, king of Cheshbon – words of peace, saying, 27. ‘I will cross through your land on the road. On the road I will travel; I will not turn to the right or[18] to the left. 28. Sell me grain for money and I will eat, and give me water for money and I will drink. I will only cross on foot. 29. As the children of Eisav who dwell in Seir did for me, and the Moabites who dwell in L’chayas, until that I will cross the Jordan to the land that Hashem our God gives to us.’ 30. And Sichon, king of Cheshbon, didn’t want to let us to pass (through) his borders, because Hashem your God hardened his spirit and strengthened his heart in order to deliver him into your hand, as this very day.
[1] Rather than “food.”
[2] This section ends in the middle of the verse.
[3] As opposed to “Do not trouble Moav….”
[4] Chumash: “Ar.”
[5] Hebrew: “Eimim,” presumably a proper noun.
[6] Rather than “tall.”
[7] The aforementioned Anakim; see 1:28.
[8] Chumash: “They are considered Refaim – even they, like the Anakites….”
[9] Rather than “men of war.”
[10] Less anthropomorphic than “Hashem’s hand.”
[11] In this instance, the Refaim.
[12] Chumash: “Zamzumim.” In both Hebrew and Aramaic, “the strategists.”
[13] Rather than “(as) tall as the Anakites.”
[14] Onkelos pluralizes this word.
[15] A place name, rather than “who dwelled in villages.”
[16] Chumash: “Kaftorim who come out from Kaftor.”
[17] Rather than “dread of you.”
[18] Literally, “and.”
Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!
Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!
Two-volume set on Kodesh Press!