Parshas Behaaloscha - Shishi
(לה) ׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃ (לו) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ {פ}
(לה) וַהֲוָה בְּמִטַּל אֲרוֹנָא וַאֲמַר משֶׁה אִתְגְּלֵי יְיָ וְיִתְבַּדְּרוּן סַנְאָיךְ וִיעָרְקוּן בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ: (לו) וּבְמִשְׁרוֹהִי אֲמַר תּוּב יְיָ שְׁרֵי בִיקָרָךְ בְּגוֹ רִבְוַת אַלְפַיָּא דְיִשְׂרָאֵל:
35. It happened when the Ark traveled, Moshe would say, “Reveal (Yourself),[1] Hashem! Those who hate You will scatter and Your enemies[2] will flee from before You!” 36. When it camped, he would say, “Return, Hashem, rest your glory among Israel’s myriads of thousands!”
Chapter 11
(א) וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ב) וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ (ג) וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהֹוָֽה׃ (ד) וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ (ה) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ (ו) וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ (ז) וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ (ח) שָׁ֩טוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ (ט) וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ (י) וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃ (יא) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ (יב) הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ (יג) מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ (יד) לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ (טו) וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ {פ}
(א) וַהֲוָה עַמָּא כַּד מִסְתַּקְפִין בִּישׁ קֳדָם יְיָ וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ וּתְקֵף רָגְזֵיהּ וּדְלֵקַת בְּהוֹן אֶשָּׁתָא מִן קֳדָם יְיָ וְשֵׁצִיאַת בִּסְיָפֵי מַשְׁרִיתָא: (ב) וּצְוַח עַמָּא עַל משֶׁה וְצַלִּי משֶׁה קֳדָם יְיָ וְאִשְׁתַּקְּעַת אֶשָּׁתָא: (ג) וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא הַהוּא דְּלֶקְתָּא אֲרֵי דְלֵקַת בְּהוֹן אֶשָּׁתָא מִן קֳדָם יְיָ: (ד) וַעֲרַבְרְבִין דִּי בֵינֵיהוֹן שְׁאִילוּ שְׁאֶלְתָּא וְתָבוּ וּבְכוֹ אַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמָרוּ מַאן יֵיכְלִנָּנָא בִּסְרָא: (ה) דְּכִירִין אֲנַחְנָא יָת נוּנַיָּא דַּהֲוֵינָא אָכְלִין בְּמִצְרַיִם מַגָּן יָת בּוֹצִינַיָּא וְיָת אֲבַטִּיחַיָּא וּכְרָתֵי וּבוּצְלֵי וְתוּמֵי: (ו) וּכְעַן נַפְשָׁנָא תָאִיבָא לֵית כָּל מִדָּעַם אֶלָּהֵן לְמַנָּא עֵינָנָא: (ז) וּמַנָּא כְּבַר זְרַע גַּדָּא הוּא וְחֶזְוֵיהּ כְּחֵזוּ בְדֹלְחָא: (ח) שַׁיְטִין עַמָּא וְלָקְטִין דְּצָבֵי טָחִין בְּרֵיחַיָּא אוֹ דְצָבֵי דָאִיךְ בַּמְּדֻכְתָּא וּמְבַשְּׁלִין לֵיהּ בְּקִדְרָא וְעָבְדִין יָתֵיהּ גְּרִיצָן וַהֲוָה טַעֲמֵיהּ כִּטְעֵם דְּלִישׁ בְּמִשְׁחָא: (ט) וְכַד נָחֵית טַלָּא עַל מַשְׁרִיתָא לֵילְיָא נָחֵית מַנָּא עֲלוֹהִי: (י) וּשְׁמַע משֶׁה יָת עַמָּא בָּכַן לְזַרְעֲיַתְהוֹן גְּבַר בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵיהּ וּתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ לַחֲדָא וּבְעֵינֵי משֶׁה בִּישׁ: (יא) וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ לְמָא אַבְאֶשְׁתָּא לְעַבְדָּךְ וּלְמָא לָא אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ לְשַׁוָּאָה יָת מְטוּל כָּל עַמָּא הָדֵין עָלָי: (יב) הֲאַב אֲנָא לְכָל עַמָּא הָדֵין אִם בְּנַי אִנּוּן דְּאָמְרֵת לִי סוֹבַרְהִי בְּתָקְפָּךְ כְּמָא דִמְסוֹבַר תֻּרְבְּיָנָא יָת יַנְקָא עַל אַרְעָא דִּי קַיֶּמְתָּא לַאֲבָהָתוֹהִי: (יג) מְנַן לִי בִּסְרָא לְמֵיהַב לְכָל עַמָּא הָדֵין אֲרֵי בָּכַן עָלַי לְמֵימַר הַב לָנָא בִסְרָא וְנֵיכוּל: (יד) לֵית אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְסוֹבָרָא יָת כָּל עַמָּא הָדֵין אֲרֵי יַקִּיר מִנִּי: (טו) וְאִם כְּדֵין אַתְּ עָבֵד לִי קְטָלְנִי כְעַן קְטוֹל אִם אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְלָא אֶחֱזֵי בְּבִישְׁתִּי:
1. When the people were like complainers, evil in the ears of Hashem, it was heard before Hashem and His anger intensified.[3] A fire from before Hashem broke out against them and destroyed[4] in the outskirts of the camp. 2. The people cried to Moshe. Moshe prayed before Hashem and the fire died down. 3. The name of the place was called Inferno[5] because a fire from before Hashem burned against them. 4. The mixed multitude in their midst requested a request.[6] The children of Israel also wept again.[7] They said, “Who will feed us meat? 5. We remember the fish that we ate free in Egypt, the cucumbers, and the melons, and leeks, and onions, and garlic.[8] 6. Now our soul craves.[9] There is nothing except for this manna (in) our eyes!” 7. And the manna was like coriander seed, and its appearance was like the appearance of bdellium. 8. The people walked around and gathered it. Those who wanted to would grind it in millstones or those who wanted to would pound it in a mortar, and cook it in a pot, and make it into cakes. Its taste was like the taste of oil cakes. 9. When the dew fell on the camp at night, the manna fell upon it. 10. Moshe heard the people crying by their families, each at the entrance of his tent. Hashem’s anger was intensified greatly and it was bad in Moshe’s eyes. 11. Moshe said before Hashem, “Why have You treated Your servant badly, and why have I not found favor before You,[10] to place the burden of this entire people upon me? 12. Am I the father to[11] this entire people? Are they my sons[12] that You should say to me, ‘Carry them with your strength[13] like a wetnurse carries a nursing infant’ to the land that You swore to their fathers? 13. From where will I (get) meat to give to this entire people because[14] they cry to me, saying, ‘Give us meat and we will eat!’ 14. I can’t carry this entire people by myself because it is too heavy for me. 15. If You would treat me so, please kill me if I have found favor before You and I will not see my woe!”
(טז) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃ (יז) וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ (יח) וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ (יט) לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃ (כ) עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ (כא) וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ (כב) הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כׇּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ {פ}
(טז) וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּנוֹשׁ קֳדָמַי שַׁבְעִין גַּבְרָא מִסָּבֵי יִשְׂרָאֵל דִּי יְדַעַתְּ אֲרֵי אִנּוּן סָבֵי עַמָּא וְסַרְכוֹהִי וּתְדַבַּר יָתְהוֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִתְעַתְּדוּן תַּמָּן עִמָּךְ: (יז) וְאֶתְגְּלֵי וֶאֱמַלֵּל עִמָּךְ תַּמָּן וַאֲרַבֵּי מִן רוּחָא דַּעֲלָךְ וֶאֱשַׁוֵּי עֲלֵיהוֹן וִיסוֹבְרוּן עִמָּךְ בְּמַטּוּל עַמָּא וְלָא תְסוֹבַר אַתְּ בִּלְחוֹדָךְ: (יח) וּלְעַמָּא תֵימַר אִזְדַּמְּנוּ לִמְחַר וְתֵיכְלוּן בִּסְרָא אֲרֵי בְּכֵיתוּן קֳדָם יְיָ לְמֵימַר מָן יֵכְלִנָּנָא בִּסְרָא אֲרֵי טַב לָנָא בְּמִצְרָיִם וְיִתֵּן יְיָ לְכוֹן בִּסְרָא וְתֵיכְלוּן: (יט) לָא יוֹמָא חַד תֵּיכְלוּן וְלָא תְרֵין יוֹמִין וְלָא חַמְשָׁא יוֹמִין וְלָא עַשְׂרָא יוֹמִין וְלָא עַשְׂרִין יוֹמִין: (כ) עַד יְרַח יוֹמִין עַד דִּי תְקוֹצוּן בֵּיהּ וִיהֵי לְכוֹן לְתַקְלָא חֲלַף דְּקַצְתּוּן יָת מֵימְרָא דַיְיָ דִּשְׁכִנְתֵּיהּ שַׁרְיַת בֵּינֵיכוֹן וּבְכֵיתוּן קֳדָמוֹהִי לְמֵימַר לְמָא דְנַן נְפַקְנָא מִמִּצְרָיִם: (כא) וַאֲמַר משֶׁה שִׁית מְאָה אַלְפִין גַּבְרָא רִגְלָאָה עַמָּא דִּי אֲנָא בֵינֵיהוֹן וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בִּסְרָא אֶתֵּן לְהוֹן וְיֵיכְלוּן יְרַח יוֹמִין: (כב) הֲעָן וְתוֹרִין יִתְנַכְּסוּן לְהוֹן הַיְסַפְּקוּן לְהוֹן אִם יָת כָּל נוּנֵי יַמָּא יִתְכַּנְּשׁוּן לְהוֹן הַיְסַפְּקוּן לְהוֹן:
16. Hashem said to Moshe, “Gather before Me 70 men of Israel’s elders of whom you know that they are elders of the people and its officers. Take them to the Tent of Meeting and they shall stand there with you. 17. I will reveal (Myself)[15] and I will speak with you there. I will increase the spirit that is on you and I will place it on them. They will share the burden of the people with you and you will not bear it alone. 18. Say to the people: Sanctify (yourselves) for tomorrow and you will eat meat because you have cried before Hashem,[16] saying, ‘Who will feed us meat, because it was better for us in Egypt!’ Hashem will give you meat and you will eat. 19. You won’t eat (for) one day, and not (for) two, and not (for) five days, and not (for) ten days, and not (for) 20 days. 20. Until a month of days, until you detest it[17] and it becomes an obstacle to you,[18] in exchange for you rejecting the word of Hashem Whose presence dwells among you[19] and cried before Him, saying, ‘Why is this that we left Egypt?’” 21. But Moshe said, “600,000 men on foot are the people that I am among and You say, ‘I will give them meat and they will eat (for) a month of days?’ 22. If flocks and herds were slaughtered for them, would they suffice for them? If all the fish of the sea were gathered for them, would they[20] suffice for them?”
(כג) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ (כד) וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ (כה) וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ (כו) וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (כז) וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (כח) וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ (כט) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
(כג) וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה הֲמֵימְרָא דַיְיָ יִתְעַכָּב כְּעַן תֶּחֱזֵי הַיְעַרְעִנָּךְ פִּתְגָּמִי אִם לָא: (כד) וּנְפַק משֶׁה וּמַלִּיל לְעַמָּא יָת פִּתְגָּמַיָּא דַיְיָ וּכְנֵשׁ שַׁבְעִין גַּבְרָא מִסָּבֵי עַמָּא וַאֲקֵם יָתְהוֹן סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא: (כה) וְאִתְגְּלִי יְיָ בַּעֲנָנָא וּמַלִּיל עִמֵּיהּ וְרַבִּי מִן רוּחָא דִּי עֲלוֹהִי וִיהַב עַל שַׁבְעִין גַּבְרָא סָבַיָּא וַהֲוָה כַּד שְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחָא דִנְבוּאָה וּמִתְנַבְּאִין וְלָא פַסְקִין: (כו) וְאִשְׁתָּאָרוּ תְּרֵין גֻּבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שׁוּם חָד אֶלְדָּד וְשׁוּם תִּנְיָנָא מֵידָד וּשְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחָא דִנְבוּאָה וְאִנּוּן בִּכְתִיבַיָּא וְלָא נְפָקוּ לְמַשְׁכְּנָא וְאִתְנַבִּיאוּ בְּמַשְׁרִיתָא: (כז) וּרְהַט עוּלֵמָא וְחַוִּי לְמשֶׁה וַאֲמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִין בְּמַשְׁרִיתָא: (כח) וַאֲתֵב יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְשֻׁמְּשָׁנֵיהּ דְמשֶׁה מֵעוּלֵמוּתֵיהּ וַאֲמַר רִבּוֹנִי משֶׁה אֲסָרִנּוּן: (כט) וַאֲמַר לֵיהּ משֶׁה הֲקִנְאָתִי אַתְּ מְקַנֵּי לִי רְעֵינָא פוֹן דִּיהוֹן כָּל עַמָּא דַיְיָ נְבִיאָין אֲרֵי יִתֵּן יְיָ יָת רוּחַ נְבוּאֲתֵיהּ עֲלֵיהוֹן:
23. Hashem said to Moshe, “Will Hashem’s word be prevented?[21] Now you will see whether My words happen to you or not!” 24. Moshe went out and spoke Hashem’s words with the people. He gathered 70 men of the people’s elders and stood them all around the Tent. 25. Hashem was revealed in a cloud and He spoke to him. He increased from the spirit that was on him and put it on the 70 elder men. It happened when the spirit of prophecy rested upon them, they prophesized and they didn’t stop.[22] 26. Two of the men remained in the camp; one’s name was Eldad and the name of the second was Meidad. The spirit of prophecy rested on them, and they were among those written,[23] and they didn’t go out to the Tent. They prophesized in the camp. 27. A youth ran and told Moshe. He said, “Eldad and Meidad are prophesizing in the camp!” 28. Yehoshua son of Nun, Moshe’s attendant from his youth, answered. He said, “My master Moshe, imprison them!” 29. Moshe said to him, “Are you jealous for me? I would want[24] all Hashem’s people to be prophets, that Hashem would put the spirit of His prophecy[25] on them!”
[1] Rather than “Arise.”
[2] Onkelos reverses the Chumash’s order of “Your enemies” and “Those who hate You.”
[3] Rather than “was ignited.”
[4] Rather than “consumed.”
[5] Hebrew: Taveirah.
[6] Rather than “craved a craving.”
[7] Literally, “returned and wept.”
[8] Onkelos omits the article “the” from before the last three items in the list.
[9] Rather than “is withered.”
[10] Chumash: “in Your eyes.”
[11] Rather than “Did I conceive…?”
[12] Rather than “Did I give birth to them…?”
[13] Rather than “in your embrace.”
[14] Rather than “when.”
[15] Rather than “descend.”
[16] As opposed to “in Hashem’s ears.”
[17] As opposed to “until it comes out from your noses.”
[18] Rather than “becomes disgusting to you.”
[19] Chumash: “because you rejected Hashem Who is in your midst.”
[20] In both cases in the verse, Onkelos renders them plural rather than singular.
[21] Chumash: “Is Hashem’s hand short?”
[22] Rather than “they didn’t continue.” (See Rashi.)
[23] For the lottery to be elders; only 70 of 72 potential candidates were selected. (See Rashi.)
[24] Hebrew: “Who would give…?”
[25] Rather than “His spirit.”
Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!
Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!
Two-volume set on Kodesh Press!