Vayechi - Revii

Chapter 49

(א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ (ג) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ (ד) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ {פ}

(א) וּקְרָא יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי וַאֲמַר אִתְכַּנָּשׁוּ וַאֲחַוֵּי לְכוֹן יָת דִּי יְעַרַע יָתְכוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָּא: (ב) אִתְכַּנָּשׁוּ וּשְׁמָעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִן יִשְׂרָאֵל אֲבוּכוֹן: (ג) רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַתְּ חֵילִי וְרֵישׁ תָּקְפִּי לָךְ הֲוָה חָזֵי לְמִסַּב תְּלָתָא חוּלָקִין בְּכֵירוּתָא כְּהֻנְתָּא וּמַלְכוּתָא: (ד) עַל דַּאֲזַלְתָּא לָקֳבֵל אַפָּיךְ הָא כְמַיָּא בְּרַם לָא אַהֲנֵיתָא חוֹלָק יַתִּיר לָא תִסָּב אֲרֵי סְלֶקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אָבוּךְ בְּכֵן אֲחֶלְתָּא לְשִׁוּוּיִי בְּרִי סְלֶקְתָּא:

1. Yaakov called his sons and said, “Gather together and I will tell you what will happen to you in the end of days. 2. Assemble and listen, sons of Yaakov; listen to instruction from Yisroel your father.[1] 3. Reuven, you are my firstborn, my strength and first of my might. You were fit to take three portions – the birthright, the priesthood and the kingship. 4. Because you went to accommodate your moods, behold like water, you will not benefit. You will not receive an extra portion because you ascended the place of your father’s bed and then you defiled my bed. You disqualified yourself, my son!

(ה) שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ (ו) בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃ (ז) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

(ה) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִין גַּבְרִין גִּבָּרִין בְּאַרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן עֲבָדוּ גְבוּרָא: (ו) בְּרָזְהוֹן לָא הֲוַת נַפְשִׁי בְּאִתְכַּנְּשֵׁהוֹן לִמְהַךְ לָא נְחָתִית מִן יְקָרִי אֲרֵי בְרָגְזְהוֹן קְטָלוּ קְטוֹל וּבִרְעוּתְהוֹן תַּרָעוּ שׁוּר סַנְאָה: (ז) לִיט רָגְזְהוֹן אֲרֵי תַקִּיף וְחֵמַתְהוֹן אֲרֵי קַשְׁיָא אֲפַלְּגִנּוּן בְּיַעֲקֹב וְאֵבַדָּרִנּוּן בְּיִשְׂרָאֵל:

5. Shimon and Levi are brothers, men of might in the lands where they dwell.[2] They performed (feats of) strength. 6. My soul wasn’t part of their counsel, in their assembly to go, I didn’t descend from my honor, because in their anger they surely killed, and with their will they broke the enemy’s wall.[3] 7. Cursed be their wrath because it is mighty and their anger because it is harsh. I will divide them in Yaakov and I will scatter them in Israel.

(ח) יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ (ט) גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ (י) לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ (יא) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ (יב) חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ {פ}

(ח) יְהוּדָה אַתְּ אוֹדֵיתָא וְלָא בְהֵיתְתָא בָּךְ יוֹדוּן אַחָיךְ יְדָךְ תִּתְקֵף עַל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ יִתְבַּדְּרוּן סַנְאָךְ יְהוֹן מְחַזְּרִין קְדַל קֳדָמָךְ וִיהוֹן מְקַדְּמִין לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמָךְ בְּנֵי אָבוּךְ: (ט) שִׁלְטוֹן יְהֵי בְשֵׁרוּיָא וּבְסוֹפָא יִתְרַבָּא מַלְכָּא מִדְּבֵית יְהוּדָה אֲרֵי מִדִּין קַטְלָא בְּרִי נַפְשָׁךְ סְלֶקְתָּא יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא וְלֵית מַלְכוּ דִתְזַעְזְעִנֵּיהּ: (י) לָא יַעֲדֵי עָבֵד שָׁלְטַן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְסַפְרָא מִבְּנֵי בְנוֹהִי עַד עָלְמָא עַד דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא דְּדִילֵיהּ הִיא מַלְכוּתָא וְלֵיהּ יִשְׁתַּמְּעוּן עַמְמַיָּא: (יא) יַסְחַר יִשְׂרָאֵל לְקַרְתֵּיהּ עַמָּא יִבְנוּן הֵיכְלֵיהּ יְהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן עִמֵּיהּ יְהֵי אַרְגְּוָן טַב לְבוּשׁוֹהִי כְּסוּתֵיהּ מֵילָא מֵילָא צְבַע זְהוֹרִי וְצִבְעוֹנִין: (יב) יְסַמְּקוּן טוּרוֹהִי בְּכַרְמוֹהִי יְטוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמָר יְחַוְּרָן בִּקְעֲתֵיהּ בְּעִיבוּר וּבְעֶדְרֵי עָנָא:

8. Yehuda, you confessed and weren’t ashamed; your brothers will praise you.[4] Your hand will overpower your enemies; your foes will be broken. They will turn their backs[5] before you. Your father’s sons will precede you to seek your peace. 9. There will be authority at the beginning, and a king will be raised from Yehuda’s house at the end, because you removed your soul from a judgment of death, my son. He will rest and dwell with strength like a lion and a lioness.[6] No kingdom will agitate him. 10. One who wields authority will not depart from the house of Yehuda, nor a scribe from his children’s children, forever, until Moshiach comes because the kingship is his and nations will heed him. 11. He will lead Israel to his city; the nation will build his Sanctuary. There will be righteous ones all around him and they will uphold the Torah that they study with him. Let his clothes be of good purple (fabric) and his cloak full of wool, red and colorful. 12. His mountains will be red from his vineyards; his vats will overflow with wine. His valleys will be white with grain and with flocks of sheep.

(יג) זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ {פ}

(יג) זְבוּלֻן עַל סְפַר יַמְמַיָּא יִשְׁרֵי וְהוּא יְכַבֵּשׁ מְחוֹזִין בִּסְפִינַן וְטוּב יַמָּא יֵיכוּל וּתְחוּמֵיהּ יְהֵי מָטֵי עַל צִידוֹן:

13. Zevulun will dwell on the coast of the sea; he will conquer harbors with his ships and eat the goodness of the sea. His boundary will reach to Tzidon.

(יד) יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ (טו) וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ {ס}

(יד) יִשָּׂשׂכָר עַתִּיר בְּנִכְסִין וְאַחֲסַנְתֵּיהּ בֵּין תְּחוּמַיָּא: (טו) וַחֲזָא חוּלָקָא אֲרֵי טַב וְיָת אַרְעָא אֲרֵי מְעַבְּדָא פֵירִין וִיכַבֵּשׁ מָחוֹזֵי עַמְמַיָּא וִישֵׁיצֵי יָת דַּיָּרֵיהוֹן וּדְאִשְׁתַּאֲרוּן בְּהוֹן יְהוֹן לֵיהּ פַּלְחִין וּמַסְּקֵי מַסִּין:

14. Yisachar is wealthy with possessions. His inheritance is between the boundaries.[7] 15. He saw that his portion was good and that the land produced fruit. He conquered the territories of nations and destroyed their inhabitants. From those who remain he will have servants and (people) carrying (in) taxes.

(טז) דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יז) יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ (יח) לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ {ס}

(טז) מִדְּבֵית דָּן יִתְבְּחַר וִיקוּם גַּבְרָא בְּיוֹמוֹהִי יִתְפְּרֵק עַמֵּיהּ וּבִשְׁנוֹהִי יְנוּחוּן כַּחֲדָא שִׁבְטַיָּא דְיִשְׂרָאֵל: (יז) יְהֵי גַבְרָא דְּיִתְבְּחַר וִיקוּם מִדְּבֵית דָּן אֵימְתֵיהּ תִּתְרְמֵי עַל עַמְמַיָּא וּמְחָתֵיהּ תִּתְקֵף בִּפְלִשְׁתָּאֵי כְּחִיוֵי חוּרְמָן יִשְׁרֵי עַל אָרְחָא וּכְפִתְנָא יִכְמוֹן עַל שְׁבִילָא יְקַטֵּל גִּבָּרֵי מַשִּׁרְיַת פְּלִשְׁתָּאֵי פָּרָשִׁין עִם רַגְלָאִין יְעַקֵּר סוּסָוָן וּרְתִכִּין וִימַגֵּר רוֹכְבֵיהוֹן לַאֲחוֹרָא: (יח) לְפוּרְקָנָךְ סַבָּרִית יְיָ:

16. From the house of Dan a man will be chosen and will arise. In his days, his nation will be redeemed and in his years the tribes of Israel will rest as one. 17. The man who will be chosen and who will arise from the house of Dan will have terror of him cast upon the nations. His smiting will be powerful upon the Philistines. Like a venomous serpent he will lie on the road; like a viper he will lie in wait on the path. He will kill the mighty of the Philistine camp – those mounted and those on foot. He will uproot horses and chariots, and throw their riders backwards. 18. I hope for Your deliverance, Hashem!

[1] At this point, Yaakov blesses his children and foretells future events using poetic imagery. Rather than translating the imagery, Onkelos explains its meaning.

[2] Much nicer than “instruments of violence are their weapons.”

[3] Rather than “hamstrung an ox.”

[4] The Hebrew word “yodu” could mean to admit or acknowledge (as in “modeh ani”), or it could mean to praise (as in “Hodu Lashem ki tov”). Onkelos has taken both approaches.

[5] The Hebrew refers to the back of the neck; the Aramaic can mean that specifically, or the back more generally.

[6] Maybe. Perhaps a mighty lion, or an older lion.

[7] The words “harbor” in verse 13 and “boundaries” in verse 14 may or may not represent an emendation to the text, depending on how one understands the Hebrew.

The Complete Targum Onkelos - volume 1 now available on Amazon and from Kodesh Press!