A Match for Yitzchak

Many years earlier, God had told Avraham that his descendants would be strangers in a land not their own.[1] While this exile would unfold years later in the Land of Egypt, the description is just as apt for an earlier time as well: The Land of Canaan, the land that God promised would be inherited by his descendants, was a land where Avraham himself was a stranger.[2]

Perhaps Avraham had never felt these words as acutely as he did now. His wife had died, and as an immigrant he not only had no ancestral burial ground, he owned no suitable plot of land. He had no place to bury Sarah. Only as a result of a great deal of negotiation and large sums of money changing hands was Avraham able to acquire a suitable piece of property and give his wife a proper burial. Avraham was forced to overpay in order to acquire a parcel of land that had been promised to him by God.

His “strangeness” in this land is further highlighted by the lack of an appropriate match for his son. Rather than looking for a local girl, he sends his servant to a far-away destination to find an appropriate spouse for Yitzchak.

Tradition tells us that the name of Avraham’s servant was Eliezer, based on what we might describe as a “theory of preservation of characters.” Earlier in his life, Avraham lamented the fact that he and Sarah were childless and gave voice to his distress over the prospect that the only one who would inherit his legacy would be his majordomo, the head of his household staff - a man named Eliezer.[3]

Since that point, Avraham had produced two sons: Yishmael, who had been ousted, and Yitzchak, his true heir. Now, the erstwhile potential heir, Eliezer, has been returned to his natural status, and is once again merely household help. Avraham sends him on a critical mission – to find a suitable match for Yitzchak.

Various midrashic passages provide more background information about Eliezer, identifying him as being related in one way or another to Avraham’s arch-nemesis, Nimrod – either as a former servant of Nimrod[4], or as Nimrod’s son or grandson.[5]

When the time comes to find a wife for Yitzchak, this person – whoever he is, whoever he once was - is entrusted with the mission of securing Avraham’s legacy, and according to the midrashic account, he suggests his own daughter for his master’s son. When his proposal is rebuffed, he sets out on his mission[6] - and we might wonder whether his efforts were wholehearted: Would he, as a faithful servant, make his best effort to find a wife for Yitzchak from far afield, or would he prefer to fail, forcing Avraham to resort to his earlier suggestion and “settle” for Eliezer’s daughter by default?

These two possibilities color our reading of what transpires when the servant arrives at his destination:

בראשית פרק כד

(יב) וַיֹּאמַ֓ר׀ ה֗' אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם: (יג) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם: (יד) וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי:

(12) He said, “Eternal God, the God of my master Avraham, please give me success this day, and show kindness to my master Avraham. (13) Behold, I am standing by the spring of water. The daughters of the men of the city are coming out to draw water. (14) Let it happen, that the young lady to whom I will say, ‘Please let down your pitcher, that I may drink,’ and she will say, ‘Drink, and I will also give your camels a drink,’ let her be the one you have appointed for your servant Yitzchak. By this I will know that you have shown kindness to my master.” (Bereishit 24:12-14)

This is a prayer – and it may be read either as tainted by tremendous cynicism or as a testimony of his great faith: Not only does he “challenge” God and create a very specific test for a potential bride, he stipulates an almost impossible timeline:

בראשית פרק כד

(יא) וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת:

(11) He made the camels kneel down outside the city by the well of water at the time of evening, the time that women go out to draw water. (Bereishit 24:11)

He arrives in the evening and prays that God should show compassion for Avraham “today.” With the sun about to set, we wonder how this request can possibly be fulfilled. To compound matters, the cantillation symbol (the traditional “trup” or ta’amei haMikra indicating the parsing and reading instructions for the Torah text) on the word vayomar (“he said”), with which this prayer is introduced, has a shalshelet ( ֓ ) indicating that this word is read in the most deliberate, most drawn-out manner of all, understood by many commentaries as an indication of hesitation or internal conflict. Our quandary remains: Does the servant hope to fail, and therefore provides only the smallest possible window for success, or is he so certain that God can and will do miraculous things for Avraham that the time constraints and probabilities are of no concern?

Either way, we should have no doubt why the sages identified the servant with Eliezer: This man truly lives up to the name which translates, quite literally, as “my God helps;” through him, God expresses His love for Avraham by immediately providing a wife for Yitzchak. By helping the servant, God helps the master[7] - which is precisely the content of the servant’s prayer.

Rabbinic tradition suggests that this is a remarkable insight into life in the tent of Avraham, a snapshot of the household.[8] The servant – Eliezer – has repeatedly seen miraculous things; in the life of Avraham, the impossible is not only possible, it is quite probable. Eliezer has seen Avraham walk out of the furnace; he has seen Avraham emerge victorious from the war of the kings. From his vantage point as an observer of Avraham’s life, the task with which he himself has been entrusted is, in a sense, an easy task. Eliezer had every expectation that God would help him to help Avraham, and enable him to fulfill his mission immediately so that he could return to Avraham with an appropriate bride to carry Avraham’s legacy forward.

The specifics of the test or task he sets up are no less instructive: He asks for God’s assistance in finding a young woman who will perform an act of unusual kindness, because only a person with an affinity for hesed[9] could possibly join Avraham’s family, in which hesed is such an integral component.[10]

רש"י בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק יד

אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ - רְאוּיָה הִיא לוֹ שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים, וּכְדַאי לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם; …

You have proven that it is she – She is fit for him since she will perform acts of kindness and will therefore be worthy of admission into the house of Avraham. (Rashi, Bereishit 24:12)

In a certain sense, the fact that Avraham sent his servant back to his hometown[11] indicated that the successful candidate should be very “Avraham-like.”[12] It should therefore come as no surprise when Rivka chooses to accompany the man back to Canaan; it is clear to all concerned that God had chosen her,[13] and she is willing to leave her land, her family and her birthplace with “Avraham-like” resolve. Aside from the family connection, her behavior, her outlook, her essence, were “Avrahamic.”[14] 

Avraham had made it very clear that he would not consider a Canaanite woman for his son; he had commanded the servant to find someone from Avraham’s extended family.[15] What, we might ask, would have happened had Rivka declined? Were there other potential candidates who could have met the “job description?” The servant raises this issue in his discussion with Rivka’s family:

בראשית פרק כד פסוק מט

וְ֠עַתָּה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃

And now, if you mean to treat my master with kindness and truth - tell me; and if not, tell me, that I may turn to the right or to the left.” (Bereishit 24:49)

רש״י בראשית פרק כד פסוק מט

על ימין. מִבְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל  על שמאל. מִבְּנוֹת לוֹט, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

TO THE RIGHT— to take a wife from the daughters of Yishmael. TO THE LEFT — to take a wife from the daughters of Lot who dwelt to the left of Avraham. (Rashi, Bereishit 24: 49)

Rashi, based on the Midrash,[16] understood that the servant was referring to other potential matches who met some, if not all, of the criteria: the daughters of Lot and Yishmael.

Interestingly, in an earlier comment, Rashi refers to a completely different set of alternative candidates - the daughters of Avraham’s comrades Aner, Eshkol and Mamre who were not from Avraham’s extended family - and does not consider the daughters of Lot or Yishmael.

רש״י בראשית פרק כד פסוק ח

ונקית משבועתי וגו'. וְקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא:

THEN YOU WILL BE ABSOLVED OF THIS OATH YOU HAVE MADE TO ME — and take a wife for him from the daughters of Aner or Eshkol or Mamre. [17] (Rashi, Bereishit 24:8)

Despite the apparent suitability of members of the extended family, who ostensibly fit some of the criteria, in reality these candidates fall short of the mark. Apparently, to be truly suitable, the quality of hesed was not the sole criterion. To be a suitable wife for Yitzchak, the young woman would also need proper appreciation of Avraham and Sarah.

Yishmael did not value Sarah; this lack of regard began with his mother, from the moment Yishmael was conceived: 

בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק ד, 

וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ:

He went in to Hagar, and she conceived. When she saw that she had conceived, her mistress was diminished in her eyes. (Bereishit 16:4)

רש"י בראשית פרשת לך לך פרק טז פסוק ד

ותקל גברתה בעיניה - אָמְרָה שָׂרַי זוֹ אֵין סִתְרָהּ כִּגְלוּיָהּ מַרְאָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהֵרָיוֹן כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי נִתְעַבַּרְתִּי מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה):

HER MISTRESS WAS DIMINISHED IN HER EYES – She said, "As regards this woman Sarai, her conduct in private certainly can not be what it appears to be in public: she pretends to be a righteous woman, but she cannot really be righteous since all these years she has not been privileged to have children, whilst I have had that blessing from the first union" (Bereishit Rabbah 45:4).

Hagar claimed that Sarah was an imposter, that she feigned righteousness but was in fact devoid of holiness. Hagar’s proof was her own fertility – one night with Avraham and she produced an heir for Avraham, which Sarah was unable to do for so many years. Hagar created an unfounded correlation between fertility and righteousness, claiming that the real Sarah – the person below the veneer of piety – was empty, corrupt, unworthy.

The Kabbalistic description of this phenomenon is called a klipah (literally, a shell or husk), a pretender, a profane shadow or echo of holiness, a cheap imitation of the real thing.

Hagar’s son Yishmael is cut from the same cloth as his mother; both display this klipah of hesed:

בראשית פרשת וירא פרק כא פסוק ט,  

וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק:

Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne to Avraham, mocking. (Bereishit 21:9)

רש"י בראשית פרשת וירא פרק כא פסוק ט

..דבר אחר לְשׁוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמָה דְּתֵימָא לְצַחֶק בִּי (בראשית ל"ט),...

…Another explanation is that it refers to immoral sexual conduct, just as it says (in reference to Potiphar's wife), "To mock at me." (Bereishit 39:17)  …(Rashi Bereishit 21:9)

Yishamel’s mocking or laughter of is related to immoral sexual practices, as is evidenced by other uses of this word.[18] But what exactly was Yishmael guilty of in this instance? Some commentaries accuse him of exploiting his father’s elevated philosophy of love and caring, turning it into a cheap “pickup line” to snare unsuspecting women among Avraham’s students who wished to practice hesed. Yishmael was the klipa of hesed; – rather than practicing loving-kindness, he espoused “free love.”[19]

בראשית רבה נג:יא

דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וַתֵּרֶא שָׂרָה וגו', אֵין מְצַחֵק אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לט, יז): בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָנוּ לְצַחֶק בִּי, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אוֹתוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מְכַבֵּשׁ גִּנּוֹת וְצָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן.

Rabbi Akiva taught: AND SARAH SAW [THE SON OF HAGAR THE EGYPTIAN, WHOM SHE HAD BORNE TO AVRAHAM, MAKING SPORT.] Now 'making sport' refers to nothing else but sexual immorality, as in the verse, "The Hebrew servant, whom you have brought to us, came in to make sport of me.’ (Bereishit 39:17) This teaches that Sarah saw Yishmael ravish maidens, seduce married women and dishonor them. (Bereishit Rabbah 53:11)

Elsewhere, Rashi notes the midrashic account of the mean-spirited laughter and insinuations after the birth of Yitzchak, as ‘jokesters’ questioned Avraham’s paternity.

רש"י בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק יט

אברהם הוליד את יצחק-  עַל יְדֵי שֶׁכָּתַב הַכָּתוּב יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם הֻזְקַק לוֹמַר אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק; לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שָׁהֲתָה עִם אַבְרָהָם וְלֹא נִתְעַבְּרָה הֵימֶנּוּ; מֶה עָשָׂה הַקָּבָּ"ה? צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהֵעִידוּ הַכֹּל אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּאן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, שֶׁהֲרֵי עֵדוּת יֵשׁ שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:

AVRAHAM BEGAT YITZCHAK – Just as Scripture wrote, "Yitzchak, son of Avraham" it felt compelled to say "Avraham begat Yitzchak", because the cynics of that time said, "Sarah became pregnant by Avimelech. See how many years she lived with Avraham without becoming pregnant from him." What did the Holy One, blessed be He, do? He formed Yitzchak’s facial features exactly like Avraham's, so that everyone had to admit that Avraham fathered Yitzchak. This is what is stated here: Yitzchak was the son of Avraham, for there is evidence that Avraham fathered Yitzchak (Midrash Tanchuma, Toldot 1). (Rashi, Bereishit 25:19)

Apparently Yishmael found this idle gossip amusing (or self-serving), and repeated it:

ספורנו בראשית כ"א:ט'

את בן הגר המצרית – חשבה שהתעורר לזה הלעג מפני ששמע כך מאמו, כאמרם זכרונם לברכה: שותא דינוקא בשוקא או דאבוהי או דאמיה (סוכה נ"ו(

מצחק – מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם, באמרו שנתעברה מאבימלך. והטעם שלא קרה זה בעת לידת יצחק, כי ישמעאל שמע כזאת אחר כך מליצני הדור, ואם באולי בעת הלידה היה מצחק לא הרגישה בו שרה שהיתה אז טרודה.

She assumed that the reason Yishmael made these disparaging remarks [about Yitzchak] was because he heard them from his mother. Our sages   have a saying (Sukkah 56) that the prattle of children in public reflects either what they picked up from their father or what they picked up from their mother.

[Sarah heard Yishmael mocking]: Making fun of the feast in Avraham’s home, Yishmael claimed that surely Sarah must have become pregnant from Avimelech. The reason he had not made such remarks already at the time Yitzchok was born, was because he had only overheard wicked gossip about this at a later stage, and now he repeated what he had heard; if he had said these things at the time of Yitzchak’s birth, Sarah was unaware of it, as she was preoccupied with the birth. (Seforno 21:90) [20]

There are two sides of the coin of holiness; both involve giving to others, both are called hesed, but one is real while the other is counterfeit:

ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק יז,

וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹת֡וֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־ עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֹנ֥וֹ יִשָּֽׂא:

(17) “‘If a man takes his sister, his father’s daughter, or his mother’s daughter, and sees her nakedness, and she sees his nakedness; it is hesed; and they shall be cut off in the sight of the children of their people: he has uncovered his sister’s nakedness; he shall bear his iniquity. (Vayikra 20:17)

Illicit, incestual relationships are also labeled by the Torah as a type of hesed – albeit the artificial, unholy kind.[21]

This will help explain why another possible source for a mate was rejected. The daughters of Lot are also members of Avraham’s extended family. According to tradition, not only is Lot Avraham’s nephew, he is also Sarah’s brother, making him Avraham’s brother-in-law; this dual relationship should make Lot and his family the perfect place to search for a bride for Yitzchak.

One wonders if Rivka’s brother Lavan, who somehow insinuates himself into the middle of things, is worried that the unexpected visit by a representative of a long-lost family member was nothing more than a ruse, disguised as a marriage proposal, to lay claim to the family inheritance. Ironically, in the next generation, the son of Rivka and Yitzchak returns and does precisely that: Yaakov eventually walks off with all of Lavan’s wealth.

It is worth noting that Rivkah’s father Betuel was the son of Milkah and Nahor.[22] Nahor was Avraham’s brother, while Milkah was Lot’s sister, Avraham’s niece (and, according to tradition, Milkah and Lot had a third sibling - Sarah).[23] Rivka was related to both Avraham and Sarah, which would make her a perfect candidate.

Lot, like Rivka and Avraham, also practices hesed, but his hesed is tainted. When the marauding mob of Sodomites besieges his home demanding that he surrender his guests, Lot offers up his daughters to placate the crowd, confusing true hesed with warped sexuality.

After Sodom is laid to waste, Lot’s daughters follow in the father’s footsteps, practicing a confused form of hesed by committing incest with their father. Their behavior – but even more so the warped philosophy that motivates and animates them, will ultimately place them beyond the pale; they and their descendants will not re-join the family of Avraham. They believe that the destruction from which they were saved was total and complete; to their minds, only they and their father survive, and the only way to reproduce and save humanity is through their father. However, this world view is based on a fatal error: How could they have imagined that Avraham, their righteous uncle who had removed himself from the influence of Sodom, was also wiped out along with their wicked neighbors? This is the precise inverse of Avraham’s outlook: When told of the impending destruction, Avraham pleads with God, assuming that there most be more righteous people in the world, and at least a handful of people worth saving in Sodom – but when Sodom is destroyed, it never occurs to the daughters of Lot that there are any righteous people who were spared. They never considered that Avraham had survived, when in fact they themselves had been saved only in the merit of Avraham.[24] The world view which they had inherited from their father was distorted; Avraham, the greatest man of the generation, had been edited out of their family lore.

Just as Hagar underestimated Sarah, the daughters of Lot underestimated Avraham. The bride of Yitzchak could not come from either of these branches of the family.

Only Rivka, a person of true hesed, takes a leap of faith; like Avraham and Sarah, she leaves her birthplace, her home and family, to join the family of Avraham. She alone appreciated the greatness of Avraham and Sarah and was willing to be a part of the journey they had embarked on years earlier and to re-join that branch of the family. She was, in every way, the perfect match for Yitzchak.

[1] Bereishit 15:13.

בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק יג

וַיֹּא֣מֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה:

He said to Abram, “Know for sure that your seed will live as foreigners in a land that is not theirs, where they will be enslaved and afflicted four hundred years.

[2] See Talmud Bavli 9a.

[3] Bereishit 15:2.

בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק ב

וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י ה֙׳ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃

But Avram said, “O Almighty, Eternal God, what can You give me, seeing that I shall die childless, and the one member of my household is Dammesek Eliezer!”

[4] Pirkei D’Rebbe Eliezer Chapter 16; Midrash Hagadol 24:2.

פרקי דרבי אליעזר פרק טז

זְקַן בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה עַבְדּוֹ אֱלִיעֶזֶר. וּמֵאַיִן הָיָה עַבְדּוֹ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים עָמְדוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְנָתְנוּ לוֹ מַתָּנוֹת, וְעָמַד נִמְרוֹד וְכָתַב אֶת עַבְדּוֹ אֱלִיעֶזֶר לְאַבְרָהָם.

מדרש הגדול בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כד פסוק ב

ויאמר אברהם אל עבדו. מאיכן היה עבדו, כשיצא מאור כשדים עמדו כל גדולי המדינה ונתנו לו מתנות ועמד נמרוד וכתב לו את אליעזר בנו עבד עולם.

[5] Targum Pseudo Yonatan Bereishit 14:14, Midrash Aggada Buber, Bereishit 16 siman 1, Hadar Zkainim 24:63. Hizkuni Bereishit 15:2, and Midrash Talpiot write that he was the grandson of Nimrod.

תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית (פרשת לך לך) פרק יד פסוק יד

(יד) וְכַד שְׁמַע אַבְרָם אֲרוּם אִשְׁתְּבִי אָחוּי וְזַיַין יַת עוּלֵימוֹי דְחָנִיךְ לִקְרָבָא מַרְבְּיָינֵי בֵּיתֵיהּ וְלָא צְבוּ לִמְהַלְכָה עִימֵיהּ וּבָחַר מִנְהוֹן יַת אֱלִיעֶזֶר בַּר נִמְרוֹד דַהֲוָה מְתִיל בִּגְבוּרְתֵּיהּ כְּכֻלְהוֹן תְּלַת מְאָה וְתַמְנֵסַר וּרְדַף עַד דָן:

כתר יונתן בראשית (פרשת לך לך) פרק יד פסוק יד

(יד) וכאשר שמע אברם כי נשבה אחיו חימש את בחוריו שחינך למלחמה מגידולי ביתו ולא רצו ללכת עמו ויבחר מהם את אליעזר בן נִמרוד שהיה דומה בגבורתו ככולם שלש מאות ושמונה עשר וירדוף עד דן:

מדרש אגדה (בובר) בראשית (פרשת לך לך) פרק טז פסוק א

ושמה הגר. פרעה נתן בתו לשרי שפחה בעת שלקחה, ולכך נקראת הגר, כך אמר לשרי הא אגריך, וכן נתן נמרוד אליעזר בנו לאברהם, בשעה שניצל מכבשן האש:

הדר זקנים בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כד פסוק סג

…אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת הכניסו אליעזר בג"ע נכנס בג"ע והוא אליעזר בן נמרוד והיינו דאמר ר' יוסי יהי חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו:

חזקוני בראשית (פרשת לך לך) פרק טו פסוק ב

הוא דמשק אליעזר בן בנו של נמרוד הרשע היה.

[6] See Midrash Rabbah 59:9

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה נט סימן ט

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד (בראשית כד, ה), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ח): כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב. כְּנַעַן זֶה אֱלִיעֶזֶר. בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיל אֶת בִּתּוֹ, רְאוּיָה הִיא אוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה. לַעֲשֹׁק אָהֵב, לַעֲשֹׁק אֲהוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה יִצְחָק, אָמַר: אוּלַי לֹא תֹאבֶה, וְאֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי. אָמַר לוֹ אַתָּה אָרוּר וּבְנִי בָּרוּךְ וְאֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ.

[7] See Midrash Rabbah 60:1

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס סימן א

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וגו' (בראשית כד, יב), (ישעיה נ, י): מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אָמַר מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אַבְרָהָם. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ וגו', אֲשֶׁר שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַבְדּוֹ. (ישעיה נ, י): אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, שֶׁבָּא מֵאַסְפַּמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיכָן, כְּאָדָם שֶׁהוּא שָׁרוּי בַּחשֶׁךְ. (ישעיה נ, י): וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ. (ישעיה נ, י): יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, דָּבָר אַחֵר, מִי בָכֶם יְרֵא ה', זֶה אֱלִיעֶזֶר. שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, בְּקוֹל אַבְרָהָם שֶׁהָיָה עֶבֶד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, כד): בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה. וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וּמִי הָיָה מֵאִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מֵאִיר לוֹ בְּזִיקִים וּבִבְרָקִים. יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם.

[8] See Midrash Rabbah 60:8, Rashi Bereishit 24:42, Rav Dovid Zvi Hoffman Parashat Chaye Sarah

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס סימן ח

אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַפִּים הוּא אוֹמְרָהּ וְשׁוֹנָהּ, וְשֶׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא (ויקרא יא, כט). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה, וָזֶה (ויקרא יא, כט). (בראשית כד, לב): וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה רְחִיצַת רַגְלֵי עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ רְחִיצַת רַגְלַיִם צָרִיךְ לִכְתֹּב, וְהַשֶּׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: זֶה, וְזֶה.

רש"י בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק מב

וָאָבֹא הַיּוֹם - הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי, מִכָּאן שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי אֲחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַּתּוֹרָה וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה (בראשית רבה):

AND I CAME THIS DAY – Today I started on my journey and today I have arrived here. Hence we may infer that the earth (the road) shrunk for him (i.e. that the journey was shortened in a miraculous manner) (Sanhedrin 95a). R. Acha said: The ordinary conversation of the patriarchs' servants is more pleasing to God than even the Torah (religious discourse) of their children, for the chapter of Eliezer (the account of his journey) is repeated in the Torah (i.e. it is written once as a narrative and again repeated as part of the conversation of the patriarch's servant) whereas many important principles of the Law are derived only from slight indications given in the Text (Bereishit  Rabbah 60:8).

רד"צ הופמן פרשת חיי שרה

הפרק הבא מראה לנו תמונה נפלאה של בית אבי האומה, כיצד אפילו עבדו נישא על ידי רעיונות אברהם אדוניו, כיצד הוא מוציא אל הפועל את השליחות שהוטלה עליו, תוך נאמנות מלאה לאדוניו ותוך בטחון בלתי מוגבל באלהי אברהם, וכיצד ה' גומל להם לאברהם ולעבדו על בטחונם בו בהצלחה מהירה של משימתם. ואגב אורחא נמצינו למדים על קדושת הנשואין וחשיבותם להשגת האושר האמיתי. וכל המבין יבין מדוע זה מתאר הכתוב תמונה זו בפרטות יתרה, וכי לא בכדי העירו חכמינו ז"ל: "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים".


[9] See Chatam Sofer in Torat Moshe Bereishit 24:14, who nuances this suitability of this relationship somewhat differently.

תורת משה בראשית פרק כד פסוק יד

אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ. פרש"י רְאוּיָה הִיא לוֹ שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים. ויל"פ עפמ"ש הַמְּפָרְשִׁים ע"פ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (לְעֵיל ב' י"ח), שֶׁאִם הָאִשָּׁה הִיא מִתְנַגֶּדֶת בְּטִבְעָהּ לְטִבְעוֹ שֶׁל הַבַּעַל עי"ז הִיא עָזְרוֹ, כִּי לֹא טוֹב אִם שְׁנֵיהֶם הֵם וּוַתְרָנִים וּפַזְרָנִים, וְהֵנָּה אַבְרָהָם שַׁהִי' בְּמִדַּת הַחֶסֶד הַי' שָׂרָה עֵינֵהּ צָרָה בְּאוֹרְחִים (ב"מ פ"ז ע"א), יִצְחָק שַׁהִי' בְּמִדַּת הַדִּין פָּחַד יִצְחָק, טוֹב מְאֹד שֶׁתְּהַי' אִשְׁתּוֹ בְּמִדַּת הַחֶסֶד גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים טוֹבִים, וּלְכָךְ אָמַר לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק.

[10] Midrash Aggada

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק יד

[יד] וְאָמְרָה שָׁתָה. וְלָמָּה אָמַר אֱלִיעֶזֶר זֶה הַתְּנַאי, כָּעִנְיָן הַזֶּה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי, לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אִם אָמְרָה כֵּן הִיא תִּהְיֶה צַדֶּקֶת, וְתִהְיֶה אוֹהֶבֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאוֹרְחִים כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אַבְרָהָם וְשָׂרָה:

[11] See Bereishit 24:4, see Ramban Bereishit 11:28, and 12:1.

[12] See Malbim Bereishit 24:14.

מלבי"ם בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק יד

אוֹתָהּ הוֹכָחַת ר"ל מִצַּד שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת לְסִימַן וּלְהוֹכָחָה שֶׁהוּא הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק, יִתְבָּרֵר בְּהוֹכָחָה וּבָרוּר שֶׁהִיא זִוּוּג שֶׁל יִצְחָק, וּבַמָּה שֶׁזֶּה עֵדוּת שֶׁהִיא גּוֹמֶלֶת חֶסֶד בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁזּוֹ מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, א"כ בָּהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי, לְהַכְנִיס בְּבֵיתוֹ אִשָּׁה יִרְאַת ה' עוֹשָׂה צְדָקָה וָחֶסֶד:

[13] See especially Bereishit 24:56.

בראשית (פרשת חיי שרה) פרק כד פסוק נו

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽה֖' הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי:

He said, "Do not delay me, when God has made my journey successful. Send me that I may go to my master."

He said to them, “Do not delay me, now that the LORD has made my errand successful. Give me leave that I may go to my master.

[14] On the other hand, Rivka also takes the place of Sarah as evidenced by Bereishit 24:67, and especially the comments of Rashi on that verse.

וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃

Yitzchak then brought her into the tent of his mother Sarah, and he took Rebekah as his wife. Yitzchak loved her, and thus found comfort after his mother’s death.

האהלה שרה אמו. וַיְבִיאֶהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵׂית דֻּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ:

INTO HIS MOTHER SARAH’S TENT — He brought her into the tent and she became exactly like his mother Sarah — that is to say, the words signify as much as, [And he brought her into the tent] and, behold, she was Sarah, his mother). For whilst Sarah was living, a light had been burning in the tent from one Sabbath eve to the next, there was always a blessing in the dough (a miraculous increase) and a cloud was always hanging). over the tent (as a divine protection), but since her death all these had stopped. However, when Rebecca came, they reappeared” (Bereishit  Rabbah 60:16)

[15] Initially Avraham told his servant his servant to go to his land and birthplace (24:4). Subsequently the servant questions, if he were to fail to convince the perspective bride to come and marry a groom “sight unseen”, could he bring Yitzchak there, then Avraham responds and mentions how God took him from “his father’s home and birthplace” (24:7). The Servant apparently merges these two statements (which he understands is the meaning of the word “there” in 24:7) and tells Rivka’s family that he was sent to the home of Avraham’s “father and family” (24:38). See Abarbanel who catches this, and many other changes large and small in Eliezer’s soliloquy.

כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃

“…but will go to the land of my birth and get a wife for my son Yitzchak.”

ה׳ ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃

The Eternal God, the Almighty God of heaven, who took me from my father’s house and from my native land, who promised me on oath, saying, ‘I will give this land to your offspring’—He will send His angel before you, and you will take a wife for my son from there.

אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃

“…but you shall go to my father’s house, to my kindred, and get a wife for my son.”

אברבנאל פרשת חיי שרה

… דעו כי אדני השביעני לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני שאם הוא היה רוצה בתופים ובמחולות היו נותנים לו האשה היותר נבחרת שבארץ אבל הוא השביעני אל בית אבי תלך ואל משפחתי וזהו השנוי הראשון שעשה אליעזר שבמקום שאמר לו אברהם אל ארצי ואל מולדתי תלך שינה העבד ואמר אל בית אבי תלך ואל משפחתי כדי שיחשבו שהי' אברהם חפץ מאד בקרבתם וכן עשה.

[16] Bereishit Rabbah 60:9.

בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס סימן ט

וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי (בראשית כד, לג לד), אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִלְּתָא דְּאִית בָּךְ מְגַנְיָא קְדֵים וְאֵמְרָהּ. וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וגו' וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל (בראשית כד, מט), עַל יָמִין זֶה יִשְׁמָעֵאל, עַל שְׂמֹאל זֶה לוֹט, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית יג, ט): אִם הַשְֹּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.

[17] For more on Aner, Eshkol and Mamre see Bereishit 14:13,24.


[18] See the text and Rashi’s comments on Beresihit 26:8 and 39:14, and Shmot 32:6.

בראשית פרשת תולדות פרק כו פסוק ח

וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:

רש"י בראשית פרשת תולדות פרק כו פסוק ח

וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וגו' - רָאָהוּ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ:

בראשית פרשת וישב פרק לט פסוק יד - יז

(יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל: (טו) וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה: (טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־בֵּיתֽוֹ: (יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי:

שמות ל"ב:ו'

(ו) וַיַּשְׁכִּימוּ מִמׇּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק.

רש"י שמות ל"ב:ו'

לצחק – יש במשמע הזה גילוי עריות, שנאמר: לצחק בי (בראשית ל"ט:י"ז)

[19] See Siftei Kohen Vayikra 12:3, Megaleh Amukot Parshat Mishpatim.

שפתי כהן על ויקרא פרק יב פסוק ג

ודע שאלו שתי הקליפות הם קליפת פרס וישמעאל, הפנימית היא של ישמעאל שהזנות מצויה בהם יותר משאר אומות כמו שאמרו חז"ל (קידושין מ"ט ע"ב)

ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת משפטים

כי תצא אש. בזוהר שלע"ל אש יצא על רו"ם ומצאה קו"צים בגי' רום ונאכל גדיש דא קליפה ישמעאל מימין חמור דתמן לילית הגר שפחת שרי לכן דרשו רז"ל בשי"בה טובה תקבר מלמד שעשה ישמעאל תשובה כי קליפה שלו ישמעאל ב"קליפה ש"ל י"שמעאל ב"צד ה"ימין. או קמה זו קליפת עשו מצד שמאל דאיהו שור אוכל עשב עליה אמר יוסף הנה קמה אלומתי לבטל קליפת עשו וגם ניצבה לבטל כח נוקבא כי ת' איש שעם עשו יש לו עוד קמה כוחות בסוד צווחה כמ"ש האר"י בפי' זמירות שלו צווחין אף עקתין כו' צוחה מסיטרא דעשו שכולל ק"ט כוחות מנין דק"ה ה"פ דק"ה הרי תקמ"ה בהמה דקה נקנית ב"משיכה לקביל קליפת עשו עם הכולל בגי' הכי הוי ובהמה גסה לקביל קליפת ישמעאל שהיא יותר קשה כמו שאמרו רז"ל תחת אדום ולא תחת ישמעאל ב"על שו"ר נ"קי בש"ן קליפת עוג נקי נו"גה ק"ליפת יו"ן. ב"על שו"ר בגי' תרח נקי ש"מעון ב' נ"תנאל שהיה ירא חטא:

[20] This idea is echoed by R’ Eliezer ben Eliyahu Ashkenazi in Maase Hashem, and in the Malbim Bereishit 21:9.

מעשי ה' מעשי אבות פרק יט (פרשת וירא) ר׳ אליעזר בן אליהו אשכנזי 1513-1583

ולפי ששרה אמרה כן ואברהם עשה המשתה לפרסם, הנה ישמעאל נתחבר עם המלעיגים והיה מלעיג כמאמר ליצני הדור שמאבימלך נתעברה, וזהו שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, כלומר שהיה מצחק על האומרים ששרה ילדה לאברהם. וקרוב מזה יתכן לומר שהכתוב הזכיר אשר ילדה לאברהם, להודיע שזה היה הצחוק שלו שהוא לבד נולד לאברהם, וזהו שראתה שרה וכעסה ואמרה גרש את האמה, לפי שאין התינוקות אומרים אלא מה ששומעים מהוריהם (ראה סוכה נו, ב), וזהו שנאמר שראתה אותו מצחק, רצה לומר מלעיג כדברי ליצני הדור.

מלבי"ם בראשית כ"א:ט'

ותרא – ואז בעת המשתה ראתה שרה שישמעאל מצחק ומתלוצץ על המשתה הזה, ולא פירש מה היה הצחוק רק ברמז מ"ש אשר ילדה לאברהם, שאמר כמו לצני הדור שמאבימלך נתעברה שרה, ורק הוא נולד מאברהם, ושרה הכירה שלצחוק זה הסיתו אמו, שהורע בעיניה מה שמבכר בן שרה על בנה, וע"ז קראו בן הגר המצרית ולא קראו בשם ישמעאל, כי ראתה שאמו הסיתה אותו לזה.

[21] This type of relationship was needed to populate the world at the dawn of history, and it was part of God’s kindness – chesed which temporarily allowed this form of relationship – so the world could exist see Rashi Vayikra 20:17, Yeurshalmi Sanhedrin 9:1,Pirki D’Rebbe Eliezer chapter 21, and Rashi Psalms 89:3.

רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק יז

חסד הוא - לְשׁוֹן אֲרַמִּי חֶרְפָּה חִסּוּדָא; וּמִדְרָשׁוֹ אִם תֹּאמַר קַיִן נָשָׂא אֲחוֹתוֹ חֶסֶד עָשָׂה הַמָּקוֹם, לִבְנוֹת עוֹלָמוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ"ט), עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (ספרא; סנהדרין נ"ח):

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ט הלכה א

וְהַכְתִיב (שם כ, יז) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא שֶׁלֹּא תֹּאמַר קַיִן נַשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, הֶבֶל נַשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ חֶסֶד עָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּבָּנֶה הָעוֹלָם מֵהֶם (תהלים פט, ג) אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.

פרקי דרבי אליעזר פרק כא

רַבִּי מִיאֲשָׁא אוֹמֵר,(י) נוֹלַד קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, נוֹלַד הֶבֶל וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,(יא) וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר [ויקרא כ, יז] וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו. אָמַר לוֹ,(יב) מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תֵּדַע לְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ נָשִׁים אֲחֵרוֹת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׂאוּ לָהֶן, וְהִתִּירָן לָהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר [תהלים פט, ג] כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, בְּחֶסֶד נִבְרָא הָעוֹלָם(יג) עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תוֹרָה.

רש"י תהלים פרק פט פסוק ג

כי אמרתי עולם חסד יבנה - כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ"ש (ש"ב =שמואל ב'= ז') והכינותי כסא ממלכתו וגו', ד"א סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקוימת ומה היא האמונה אותה ההבטחה שהבטחת את דוד ע"י נתן הנביא לאמר כרתי ברית לבחירי להכין עד עולם זרעו (שם /שמואל ב' ז'/):

[22] See Bereishit 22:20, and 24:24

בראשית פרשת וירא פרק כב פסוק כ - כד,

(כ) וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ: (כא) אֶת־ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם: (כב) וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־חֲז֔וֹ וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל: (כג) וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם:

(20) It happened after these things, that it was told Avraham, saying, “Behold, Milcah, she also has borne children to your brother Nahor: (21) Uz his firstborn, Buz his brother, Kemuel the father of Aram, (22) And Kesed, Hazo, Pildash, Jidlaph, and Bethuel.” (23) Bethuel fathered Rebekah. These eight Milcah bore to Nahor, Avraham’s brother.

בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

(כד) וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר:

(24) She said to him, “I am the daughter of Bethuel the son of Milcah, whom she bore to Nahor.”

[23] See Bereishit 11:29 and Rashi.

בראשית י"א:

(כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן. (כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט. (כח) וַיָּמׇת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים. (כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.

(26) Terah lived seventy years, and fathered Aהram, Nahor, and Haran. (27) Now this is the history of the generations of Terah. Terah fathered Avram, Nahor, and Haran. Haran fathered Lot. (28) Haran died before his father Terah in the land of his birth, in Ur Kasdim. (29) Avram and Nahor took wives. The name of Avram’s wife was Sarai, and the name of Nahor’s wife, Milcah, the daughter of Haran who was also the father of Yiscah.

רש"י בראשית י"א:כ"ט

יסכה – [זו שרה, על שם] שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביופיה, ולשון נסיכות, כמו: שרה לשון סררות.

[24] See Bereishit 19:29.

בראשית י"ט

)כט) וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃

It happened, when God destroyed the cities of the plain, that God remembered Avraham, and sent Lot out of the middle of the overthrow, when He overthrew the cities in which Lot lived.