ט אחד המטיל מום בקודשים עצמן או בתמורתן חוץ מן הבכור ומן המעשר שהמטיל מום בתמורתן אינו לוקה לפי שאינן ראויין לקרבן כמו שיתבאר במקומו וכן המטיל מום בתשיעי של טעות עשירי אינו לוקה

י המקדיש בעלת מום למזבח אף על פי שלוקה הרי זו נתקדשה ותיפדה בערך הכוהן ותצא לחולין ויביא בדמיה קרבן וכן הדין בבהמת קודשים שנפל בה מום ומצות עשה היא לפדות קודשים שנולד בהן מום וייצאו לחולין וייאכלו שנאמר רק בכל אוות נפשך תזבח ואכלת בשר מפי השמועה למדו שהכתוב מדבר בפסולי המוקדשין שייפדו וכבר ביארנו בערכין שזה שנאמר ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' (ויקרא כז יא) שהוא מדבר בבעלי מומין שייפדו