יב זר ששימש בשבת חייב משום שבת ומשום זרות וכן בעל מום ששימש בטומאה חייב משום טומאה ומשום בעל מום

יג כל כוהן שעבד עבודה זרה בין במזיד בין בשוגג אף על פי שחזר בתשובה גמורה הרי זה לא ישמש במקדש לעולם שנאמר לא ייגשו אליי לכהן לי אחד העובד אותה בשירות כגון שנעשה כומר לעבודה זרה או המשתחווה לה או המודה בה וקיבלה עליו באלוה הרי זה פסול לעולם

 עבר והקריב אין קרבנו ריח ניחוח אף על פי שהיה שוגג בעת ששירת או שהשתחווה או שהודה אבל השוחט לעבודה זרה בשוגג אם עבר והקריב קרבנו ריח ניחוח ונתקבל שהרי לא שירת ולא נעשה כומר אלא שחט בלבד והוא שוגג ואף על פי כן לכתחילה לא יעבוד