Resources for Nedarim 84

The גמרא brings a משנה that has a מחלוקת תנאים as to whether מעשר עני is טובל. רבי אלעזר says it is טובל and the חכמים say it is not. The ר"ן explains that the reason why ר"א holds it isn’t טובל is because the מעשר עני itself isn’t אסור, so it can’t make the mixture more אסור than it is itself. The only reason תרומה is טובל is because תרומה itself is אסור to eat. The חכמים who hold it is טובל is based on a גזרת הכתוב. The explanation the ר"ן gives in ר"א as to why it isn’t טובל seems innocuous but the אתוון דאורייתא in כלל ב ד"ה ודע דדעת learns from here a major חידוש. It sounds like there is no independent איסור of טבל at all. Rather, the איסור טבל is simply a consequence of having תרומה in the mixture. This is actually almost מפורש in רש"י in יבמות דף פּ"ו ע"א in ד"ה מה תרומה where רש"י says that the reason טבל is במיתה is because תרומה is mixed in. תוספות there argues and says that if that was the case then טבל should not be אסור to כהנים. (It would seem לכאורה that one could have answered that תרומה is אסור to כהנים as well before הפרשה). The ר"ן’s explanation is for ר"א, so the חכמים would hold, based on the גזרת הכתוב, that טבל is not because of the איסור תרומה but rather is it’s own איסור. There should be a huge נפקא מינה here. The הלכה is that תרומה is בטל במאה, but טבל is not בטל at all. The reason טבל is not בטל is because the גמרא says in ע"ז דף ע"ג ע"ב that כהיתירו כך איסורו, meaning just like you only need to take off a משהו of תרומהto make it היתר, so too you make something אסור with a משהו of טבל. According to רבי אלעזר, this should be an impossibility. How could טבל be more חמור that תרומה when the whole איסור טבל comes from תרומה? If you assume like the חכמים that it is its own איסור then it’s possible for טבל to be worse, but if all it is is a consequence of some תרומה being in there, how could it be more חמור than תרומה? The truth is the גמרא here in נדרים דף נ"ח said the reason it isn’t בטלis because of דבר שיש לו מתירין, so according to that there would ne no question as דבר שיש לו מתירין is a side issue. However, it should come out that if somehow דבר שיש לו מתירין would not apply (for example a big טירחא was involved) then it would still be a question.

The above משנה says that according to the חכמים you must be קורא שם of the מעשר עני on דמאי but you don’t need to be מפריש מעשר עני מספק. The מפרש and the רא"ש say that this means he says, “in the north is the מעשר עני” and then he eats the entire amount because המוציא מחברו עליו הראיה. The רא"ש says that the words “you don’t need to be מפריש” in the משנה means you don’t need to do anything physical. Rather just saying the location of the מעשר עני is like the הפרשה. תוספות seems to disagree. תוספות says he is מפריש it for himself and the words “you don’t need to be מפריש” means you can keep it for yourself. It sounds like you need to be actively מפריש it with your hands, then you get to keep it. The רמב"ם in הלכות מעשר פּרק ט׳ הל׳ גjust says you are “קורא שם ואין צריך להפריש” which sounds like you don’t need to do anything other than קריאת שם and nothing more—not even קביעת מקום.