א העומר ששכחוהו פועלים ולא שכחו בעל השדה שכחו בעל השדה ולא שכחוהו פועלים שכחוהו אלו ואלו והיו שם אחרים עוברין וראו אותו בשעה ששכחוהו אינו שכחה עד שישכחוהו כל אדם ואפילו עומר הטמון אם נשכח הרי זה שכחה

ב היה בעל השדה בעיר ואמר יודע אני שהפועלים שכחין עומר בשדה שבמקום פלוני שכחוהו הרי זה שכחה ואם היה בשדה ואמר כן ושכחוהו אינו שכחה שהשכוח מעיקרו בשדה הוא השכחה אבל בעיר אפילו זכור ולבסוף שכוח הרי זה שכחה שנאמר ושכחת עומר בשדה לא בעיר